לגור במקום מסוכן - שו"ת הלכות ציבור עם הרב אביעד שינוול
HTML-код
- Опубликовано: 22 авг 2024
- שאלה
אנחנו גרים בצפון מאוד קרוב לגבול אך באישור שלא פונה כל הזמן יש הפגזות סביבנו ותחושה מאוד קשה של מלחמה האם אנחנו צריכים להתפנות או להישאר ולהסתכן יום יום וגם מה עושים עם הילדים האם מותר לנו לסכן אותם?
תשובה
זוהי ארצנו ואין אחרת. זה עמנו ואין אחר. זה דור הניצחון ואין אחר. אין ברירה, חייבים לנצח.
ישנה מצווה מהתורה לרשת את הארץ, "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ" (דברים לג נג. הגהות הרמב"ן לסהמ"צ לרמב"ן מ"ע ד. תה"ד פח), "וכן מבואר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים" (פת"ש אבה"ע עה ו). יש תופעה מיוחדת במצווה הזו שהרי כל המצוות שבתורה נידחות מפני פיקוח נפש שנאמר "וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח ה) - ולא שימות בהם (יומא פה א. הלכות שבת ב ג) אך מכיוון שאנו מצווים להילחם על הארץ ובדרך הטבע אנשים נהרגים במלחמה נמצא שהתורה ציוותה אותנו להסתכן למען ישוב הארץ ולא לסמוך על הנס (מנחת חינוך תכה. תרד). אפילו בזמן מלחמה אדם מקיים את מצוות "וחי בהם מכיוון שהציבור חי כתוצאה מכך (אגרות הראי"ה תתקמד. משפט כהן קמג). לכן הרמב"ם לא מזכיר את השיקול של פיקוח נפש אפילו פעם אחת בהלכות מלכים ומלחמותיהם אך מזכיר את השיקול הזה בהלכות שבת ויום כיפור. לכן בקרב אין את הכלל של "חייך קודמים לחיי חבירך" (בבא מציעא סב א) אלא כולם מוסרים את הנפש יחד למען המשימה ולמען ההגנה אחד על השני (ציץ אליעזר יג).
היו אנשים ובתוכם גם תלמידי חכמים שרצו למנוע מאנשים לעלות לארץ בטענה שמסוכן שם ולכן אין להם רשות לסכן את הילדים שלהם אך גדולי הפוסקים (מעיל צדקה כו. פת"ש אבה"ע עה ו) לא קיבלו זאת ואמרו שהילדים נגררים אחרי הוריהם.
יש שדנו האם מותר להסתכן בשביל להציל את חבירו אך זה לא הדיון כאן מכיוון שיש מצוות ישוב הארץ (ולגופו של עניין אדם מותר להסתכן כמבואר באג"מ יו"ד ב קעד ד). הדיון על סכנה לשם הצלת החבר נכונה בהקשר של זוג אנשים פרטיים אך מצוות ישוב הארץ היא מצווה לאומית.
ריה"ל חתם את ספרו הכוזרי במשפט "יְרוּשָׁלַיִם אָמְנָם תִּבָּנֶה כְּשֶׁיִּכְסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לָהּ תַּכְלִית הַכֹּסֶף", רק על ידי זה שנשתוקק לחלוטין לבנות את ארץ ישראל וירושלים נזכה לראות בבנייננו. ריה"ל גם ידע לקיים את המשפט ולכן העיד "הגעתי לעכו ונסעתי לירושלים ולחברון תחת הסכנה" (ריה"ל מובא בספר חרדים התשובה ג).
לאורך ההיסטוריה היו לנו חלקים בעם ישראל שחיו בחיכוך מתמיד עם האויב מכיוון שהם גרו סמוך לגבול. זה חישל אותנו ועשה אותנו לחזקים יותר. בני גד נמשלו לאריות בגלל רוח הקרב שלהם, "כלביא שכן מלמד שהיה סמוך לספר [לפיכך] נמשל כאריות" (ילקוט שמעוני דברים תתקסא). אכן חייליו היו נראים כאריות והיוו את הסיירת של צבא דוד, "מִן-הַגָּדִי נִבְדְּלוּ אֶל-דָּוִיד … וּפְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם וְכִצְבָאיִם עַל-הֶהָרִים לְמַהֵר" (דברי הימים א יב ט).
יתכן שנצטרך לשלם מחיר שהאיזור הסמוך לגבול לא יהיה איזור תיירותי ורגוע אלא איזור מתוח מבחינה בטחונית אך אם לא נצליח לייצר עמידה איתנה אז הגבול ילך ויצטמצם עד שאנחנו נעלם לחלוטין.
הרב, איפה לא מסוכן היום?! יש יריות גם במירב ובבת חפר.