וואו איזו שיחה מרתקת! חבל שנגמר! 2 השערות שעלו לי במהלך השיחה: אולי תהיה מכאן הוכחה שלזמן והצורה שבהם מקיימים יחסי אישות יש השפעה על הדור הבא. העניין הזה אולי מקצר משמעותית את הזמן שאנחנו צריכים להניח שלקח לאבולוציה להגיע עד לכאן.
יחסי אישות... אתה מכוון שאם ההורים חושבים על בישול במהלך התשמיש, זה יגרום לייצור rna שישפיע על הצאצא להיות טבח דגול? לגבי זירוז... לא עדיף הפירוש של סלובייצ'ק - העולם נברא זקן? ככה לא צריך להכות בחשיבה המדעית עם פטיש כדי שתתאים לחשיבה דתית.
לפי האינטואיציה של אנשים פשוטים, אם מישהו מראה כישרון מוזיקלי שואלים מאיפה קיבלת את זה, מי אצלכם במשפחה מוזיקלי. והוא אומר אבא שלי מוזיקלי והם קיבלו תשובה מספקת. הכוונה אינה שאבא שלי למד בקונסרבטוריון ואני ירשתי. לא מדובר על משהו נרכש. אני מתכוון שנדמה לי שאמרתם שאפיגנטיקה זה הורשת תכונות נרכשות, אבל אולי זה לא חייב להיות קשור ל "נרכשות". זה לא דנא כי אין בזה חוקיות קשיחה. אולי יש תכונות לא נרכשות שקיימות בי כמו צבע עיניים, והן עוברות בירושה, רק שזה לא מידע שכתוב בדנא אלא באופן אחר. יש ספרים לא מדעיים (אבל חכמים, טולסטוי וכו) שנכנסים לעומק פסיכולוגיה של משפחה, ומוצאים מאפיינים פסיכולוגיים עמוקים שיש לכל בן משפחה בדרכו. זה לא כתוב בדנא כמו שהוא מוכר לנו, אבל זה גם לא נרכש אלא מהותי
זאת בדיוק היתה העבודה של פרנסיס גלטון. אבל בקצרה, אנשים מבינים בקלות שצבע עיניים ושיער דליל הן תכונות שעוברות בירושה גנטית. לעומת זאת, הרבה יותר קשה להם להבין שתכונות מורכבות יותר (עיוותי פנים, תכונות אופי של מוחצנות, אינטלגנציה, כשרון מוסיקלי) גם עוברות בגנים
אולי קשה מאוד על למרק, כי איפה כתוב המידע שהצוואר התארך. באיזה שפה זה כתוב ואיך קוראים את המידע הזה. ובלי שזה כתוב, ושהילד יכל לקרוא, איך הילד יוכל לקבל את המידע שהצוואר של אבא התארך
הכל למעשה זה סמנטיקה, כי בסופו של דבר, במשך הזמן אולי מנגנון האפי-גנטיקה יוסבר במונחים אחרים ואולי יותר מורחבים, ואולי אפילו יבחינו בסופו של דבר שהכל כן בא לידי ביטוי בתוך הגנים עצמם ומצאו דרך להבחין בשינויים בעתיד
@@RoiYozevitch בהחלט, השיחות שלך גרמו לי להרחיב אופקים ולהתחיל ״לחפור״ בתחומים שבכלל לא התעניינתי בהם בעבר. מעולם לא פתחתי ספר ביולוגיה - אבל חרשתי קצת מה יש על התולעי סי אלגנס בספרות המדעית עד שמצאתי הסבר מתקבל על הדעת, שהמקטעי ר.נ.א. הקצרים עוברים דרך מערכת העיכול מההורים של התולעים לצאצאים - יכול להיות שלא הבנתי נכון אבל דעתי נחה מהכיוון. תודה רבה רבה על כל השיחות המרתקות
והחוט המשולש לא במהרה ינתק - זה רבי אושעיא בנו של רבי חמא בנו של רבי ביסא. כדדרשינן נמי "מפי זרעך ומפי זרע זרעך וגו'" מדור שלישי ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה.
זה יותר עניין פסיכולוגי. פרופ' רכבי טען במפורש שזה שהורים מעורבים בחיי ילדיהם, נכדיהם ולעתים גם ניניהם, לא מאפשרת לחקור בצורה מעשית את הטענה של תכונות נרכשות שעוברות בהורשה גנטית.
מקום החינוך בתרבות היהודית מדוע תפס החינוך מקום כל כך מרכזי בתרבות היהודית? מה חסר בחינוך היום, ביחס לחינוך היהודי-מקורי? על דמות האדם השלם, על הטבע האגואיסטי, ועל הצורך הדחוף של העולם בתיקון גלובלי. לפני הכול חשוב לדייק. זה לא שהחינוך היה חשוב לנו כעם, אלא החינוך הוא זה שעשה מאיתנו עם. למה הכוונה? לפני כ-3800 שנה, בבבל העתיקה, האנושות נקלעה לסוג של מלחמת עולם, כמתואר בסיפור מגדל בבל. אנשים הפסיקו להבין זה את זה, נלחמו זה בזה עד ש"חצי העולם שם נפל בחרב" (פרקי דרבי אליעזר, פרק כד). איש חכם אחד החליט לחקור למה זה קורה, ואיך אפשר לצאת מזה. אברהם הבבלי. הוא גילה שכוח אחד פועל בכל הטבע, ומגמת ההתפתחות היא לעבר אחדות הכול. בהתאם לזאת הוא חינך לחסד ולאהבה לזולת. "נַעֲשֶׂה אָדָם", מכונה התהליך החינוכי הזה בלשון המקרא. מטרתו לרומם את האדם מעל טבעו האגואיסטי, ולעשותו דומה לכוח הכללי שפועל בבריאה. תכונתו השפעה טובה, כלומר נתינה ואהבה, ולשם כיוון אברהם את כל מי שרק שמע. "אלפים ורבבות" התקבצו סביב האידיאה הרוחנית שלו, כפי שכותב הרמב"ם בספר המדע, ומהם התהוותה האומה. זו לא אומה טבעית ככל אומות העולם, אלא התקבצות מלאכותית סביב חינוך שבונה קשר מיוחד בין בני אדם, הופך אותם להיות מחוברים "כאיש אחד בלב אחד". בלי הקו החינוכי הזה, מבחינה איכותית-מהותית לא קיים עם ישראל. לכן, לאורך ההיסטוריה זכה אצלנו החינוך לחשיבות עצומה. לא היה ילד שלא למד קרוא וכתוב, כולם עסקו משך כל החיים בלימוד המקורות שהסבירו מהו יחס נכון לדומם, לצומח, לחי, לבני האדם האחרים ולחברה בכללה. אותה תפיסת עולם שייסד אברהם פורטה אחר כך בתורת משה, ומנהיגי האומה היו אנשי חינוך במהותם. ספרי החינוך שלנו עברו מדור לדור משך אלפי שנים, ורק במאות השנים האחרונות התחלנו להיות מושפעים מהחינוך של אומות העולם. בשונה מכל חינוך אחר שמתקבל בטבעיות כחכמת חיים מועילה, החינוך הישראלי-מקורי מתייצב נגד הטבע האגואיסטי של האדם והחברה. כדי להפנים אותו נדרשת עבודה בלתי פוסקת, מרגע שהאדם נולד ועד אחרון ימיו. הרי זה לא טבעי להתנהג לפי קוד של "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", או "ואהבת לרעך כמוך". לא טבעי להיות "כל ישראל חברים", "ערבים זה לזה", לחשוב על כולם כמו על עצמך. האגו של האדם כל הזמן מתעצם, ועליו לחנך את עצמו ללא הפסק, בהתאם. להתחדש, להתקדם. אחרי החורבן עקב שנאת חינם יצאנו לגלות ארוכה בין אומות העולם. איפה שלא היינו, נאבקנו על האפשרות להמשיך לפחות במשהו את הקו החינוכי. בלעדיו, היינו פשוט נעלמים. החינוך החזיק אותנו, חיזק אותנו, סידר אותנו, נתן לנו אפשרות להשתייך לאותה אומה גם בלי מדינה, חבל ארץ משותף, ארגון כלשהו. הורים נמדדו לפי השקעתם בחינוך, והיו צריכים להיות מחנכים בעצמם. רמת ההצלחה החינוכית של משפחה הגדירה את מעמדה בחברה. היום, כשהעולם נעשה מקושר כמו כפר קטן, כשכולם תלויים בכולם ומשפיעים על כולם, הגענו למצב נפיץ כמו שהיה בבבל העתיקה. או שתפרוץ מלחמת עולם, או שנקדים לה מהפכה חינוכית-תרבותית שתביא לחיבור ולהשלמה בין אדם לאדם. התהליך הזה יכול להתחיל רק כאן, בעם שנבנה ביסודו על החינוך של אברהם. אמנם כבר דורות אנחנו מנותקים ממנו, ולכן ישראל לא מהווה דוגמה לחיים באהבה, כואב הלב לראות איך הפילוג גובר ומתלבה השנאה, ואף על פי כן, יש בידינו להתחבר לחכמת ישראל המקורית ולהדליק אור בחשכה. להוליד יחד אדם חדש, אנושות חדשה. נשים בצד את הוויכוחים בין דתיים וחילוניים, ונחזור כולנו להיות מקוריים. 'יהודי' זה מלשון ייחוד, איחוד, אחדות מעל השוני, ו'ישראל' זו קריאת כיוון: ישר אל כוח האהבה והנתינה שביסוד הבריאה. האדם השלם, כל רגע בקיומו מוקדש לבדיקה איך יוכל לממש את עצמו באהבה לזולת. לדומם, לצומח, לחי, לאדם, לאנושות, לכוח הטבע הכללי. אהבה לכול, אהבת עולם. זוהי מטרת החינוך המקורי של העם. ונקודה אחרונה, הכי חשובה: חינוך הוא בדוגמה, חינוך זו בניית אווירה. מרגע שתינוק נולד הוא צריך להרגיש שהאוויר מלא ברצון ובמחשבה שמכוונים לאהבה. שכולם סביבו פועלים מתוך דאגה לזולת. מכל מבט ומכל תנועה הוא לומד, סופג את הרוח והכוונה. אמנם מבפנים יצמח בו הכוח האגואיסטי, אבל ההשפעה החינוכית-תרבותית תראה לו איך להשתמש בו לטובת החברה. כך, יחד, נעלה את עצמנו לדרגת הכוח העליון שבטבע, שכל כולו אהבה. המילה "אדם", מלשון "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן", בדיוק על זה מצביעה. שיהיה לנו בהצלחה.
![BLACK BAG - Official Trailer [HD] - Only in Theaters March 14](http://i.ytimg.com/vi/Du0Xp8WX_7I/mqdefault.jpg)
שבת מבורכת.שיחה מדהימה ומרתקת.פרופ׳ עודד רכבי ,איזו צניעות מדהימה?! אתה אדם מיוחד.
איזה כיף לעם ישראל שיש לו מדענים כאלו.
ראיתי את זה בדיוק לאחר תפילה. אישה תיזמון להעלות את זה. תודה רבה ושבת שלום!
נכון שיחה מרתקת?
תודה על השיחה הסופר מרתקת ועל 2 הספרים המומלצים במיוחד!
מרתק. כרגיל
לדעתי ,מע' החינוך מאז ועד היום, היא לשם שליטה בתודעת האדם כדי לשרת אינטרסים של המישטר.
וואו איזו שיחה מרתקת! חבל שנגמר!
2 השערות שעלו לי במהלך השיחה:
אולי תהיה מכאן הוכחה שלזמן והצורה שבהם מקיימים יחסי אישות יש השפעה על הדור הבא.
העניין הזה אולי מקצר משמעותית את הזמן שאנחנו צריכים להניח שלקח לאבולוציה להגיע עד לכאן.
הראשון כתפיסת הקדמונים ז"ל כמובן*
יחסי אישות... אתה מכוון שאם ההורים חושבים על בישול במהלך התשמיש, זה יגרום לייצור rna שישפיע על הצאצא להיות טבח דגול?
לגבי זירוז... לא עדיף הפירוש של סלובייצ'ק - העולם נברא זקן? ככה לא צריך להכות בחשיבה המדעית עם פטיש כדי שתתאים לחשיבה דתית.
מרתק ביותר
ממש - מדע בדיוני.
האם הזרקה של תרכיב גנטי מסויים לדמו של אדם יכולה להשפיע גנטית על הדור הבא שיוולד ?
לפי האינטואיציה של אנשים פשוטים, אם מישהו מראה כישרון מוזיקלי שואלים מאיפה קיבלת את זה, מי אצלכם במשפחה מוזיקלי.
והוא אומר אבא שלי מוזיקלי והם קיבלו תשובה מספקת.
הכוונה אינה שאבא שלי למד בקונסרבטוריון ואני ירשתי.
לא מדובר על משהו נרכש.
אני מתכוון שנדמה לי שאמרתם שאפיגנטיקה זה הורשת תכונות נרכשות, אבל אולי זה לא חייב להיות קשור ל "נרכשות".
זה לא דנא כי אין בזה חוקיות קשיחה. אולי יש תכונות לא נרכשות שקיימות בי כמו צבע עיניים, והן עוברות בירושה, רק שזה לא מידע שכתוב בדנא אלא באופן אחר.
יש ספרים לא מדעיים (אבל חכמים, טולסטוי וכו) שנכנסים לעומק פסיכולוגיה של משפחה, ומוצאים מאפיינים פסיכולוגיים עמוקים שיש לכל בן משפחה בדרכו.
זה לא כתוב בדנא כמו שהוא מוכר לנו, אבל זה גם לא נרכש אלא מהותי
זאת בדיוק היתה העבודה של פרנסיס גלטון.
אבל בקצרה, אנשים מבינים בקלות שצבע עיניים ושיער דליל הן תכונות שעוברות בירושה גנטית.
לעומת זאת, הרבה יותר קשה להם להבין שתכונות מורכבות יותר (עיוותי פנים, תכונות אופי של מוחצנות, אינטלגנציה, כשרון מוסיקלי) גם עוברות בגנים
האם אדם שמתנהג כמו אביו וכמו סבו יקבל את אותן המחלות שלהם?
אולי קשה מאוד על למרק, כי איפה כתוב המידע שהצוואר התארך. באיזה שפה זה כתוב ואיך קוראים את המידע הזה. ובלי שזה כתוב, ושהילד יכל לקרוא, איך הילד יוכל לקבל את המידע שהצוואר של אבא התארך
אבל התנהגות אחת או אחרת, וכמובן תזונה משנה את איכות הזרע וגם את איכות הביצית
הכל למעשה זה סמנטיקה, כי בסופו של דבר, במשך הזמן אולי מנגנון האפי-גנטיקה יוסבר במונחים אחרים ואולי יותר מורחבים, ואולי אפילו יבחינו בסופו של דבר שהכל כן בא לידי ביטוי בתוך הגנים עצמם ומצאו דרך להבחין בשינויים בעתיד
לא הבנתי מהשיחה מה המנגנון שדרכו RNA של ההורים מצליח להגיע לצאצאים.
אוקי, קראתי קצת על הורשה אפגינטית , יש טענה שמקטעי rna קצרים עוברים לצאצאים מההורים אצל התולעים .
אם השיחה שלנו גרמה לך לקרוא עוד על הנושא, עשינו את שלנו.
@@RoiYozevitch בהחלט, השיחות שלך גרמו לי להרחיב אופקים ולהתחיל ״לחפור״ בתחומים שבכלל לא התעניינתי בהם בעבר. מעולם לא פתחתי ספר ביולוגיה - אבל חרשתי קצת מה יש על התולעי סי אלגנס בספרות המדעית עד שמצאתי הסבר מתקבל על הדעת, שהמקטעי ר.נ.א. הקצרים עוברים דרך מערכת העיכול מההורים של התולעים לצאצאים - יכול להיות שלא הבנתי נכון אבל דעתי נחה מהכיוון. תודה רבה רבה על כל השיחות המרתקות
שם יפה לתולעת!
מעניין מה דעתה על זה?
😂
לאורך הראיון בנושא האפיגנטיקה לא עזב אותי האמרה מקהלת והפירוש של החז"ל עליו:
"והחוט המשולש לא במהרה ינתק".
והחוט המשולש לא במהרה ינתק - זה רבי אושעיא בנו של רבי חמא בנו של רבי ביסא.
כדדרשינן נמי "מפי זרעך ומפי זרע זרעך וגו'" מדור שלישי ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה.
והשואה והדור הבא?
זה יותר עניין פסיכולוגי. פרופ' רכבי טען במפורש שזה שהורים מעורבים בחיי ילדיהם, נכדיהם ולעתים גם ניניהם, לא מאפשרת לחקור בצורה מעשית את הטענה של תכונות נרכשות שעוברות בהורשה גנטית.
מקום החינוך בתרבות היהודית
מדוע תפס החינוך מקום כל כך מרכזי בתרבות היהודית? מה חסר בחינוך היום, ביחס לחינוך היהודי-מקורי? על דמות האדם השלם, על הטבע האגואיסטי, ועל הצורך הדחוף של העולם בתיקון גלובלי.
לפני הכול חשוב לדייק. זה לא שהחינוך היה חשוב לנו כעם, אלא החינוך הוא זה שעשה מאיתנו עם.
למה הכוונה? לפני כ-3800 שנה, בבבל העתיקה, האנושות נקלעה לסוג של מלחמת עולם, כמתואר בסיפור מגדל בבל. אנשים הפסיקו להבין זה את זה, נלחמו זה בזה עד ש"חצי העולם שם נפל בחרב" (פרקי דרבי אליעזר, פרק כד). איש חכם אחד החליט לחקור למה זה קורה, ואיך אפשר לצאת מזה. אברהם הבבלי. הוא גילה שכוח אחד פועל בכל הטבע, ומגמת ההתפתחות היא לעבר אחדות הכול. בהתאם לזאת הוא חינך לחסד ולאהבה לזולת.
"נַעֲשֶׂה אָדָם", מכונה התהליך החינוכי הזה בלשון המקרא. מטרתו לרומם את האדם מעל טבעו האגואיסטי, ולעשותו דומה לכוח הכללי שפועל בבריאה. תכונתו השפעה טובה, כלומר נתינה ואהבה, ולשם כיוון אברהם את כל מי שרק שמע. "אלפים ורבבות" התקבצו סביב האידיאה הרוחנית שלו, כפי שכותב הרמב"ם בספר המדע, ומהם התהוותה האומה. זו לא אומה טבעית ככל אומות העולם, אלא התקבצות מלאכותית סביב חינוך שבונה קשר מיוחד בין בני אדם, הופך אותם להיות מחוברים "כאיש אחד בלב אחד".
בלי הקו החינוכי הזה, מבחינה איכותית-מהותית לא קיים עם ישראל. לכן, לאורך ההיסטוריה זכה אצלנו החינוך לחשיבות עצומה. לא היה ילד שלא למד קרוא וכתוב, כולם עסקו משך כל החיים בלימוד המקורות שהסבירו מהו יחס נכון לדומם, לצומח, לחי, לבני האדם האחרים ולחברה בכללה. אותה תפיסת עולם שייסד אברהם פורטה אחר כך בתורת משה, ומנהיגי האומה היו אנשי חינוך במהותם. ספרי החינוך שלנו עברו מדור לדור משך אלפי שנים, ורק במאות השנים האחרונות התחלנו להיות מושפעים מהחינוך של אומות העולם.
בשונה מכל חינוך אחר שמתקבל בטבעיות כחכמת חיים מועילה, החינוך הישראלי-מקורי מתייצב נגד הטבע האגואיסטי של האדם והחברה. כדי להפנים אותו נדרשת עבודה בלתי פוסקת, מרגע שהאדם נולד ועד אחרון ימיו. הרי זה לא טבעי להתנהג לפי קוד של "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", או "ואהבת לרעך כמוך". לא טבעי להיות "כל ישראל חברים", "ערבים זה לזה", לחשוב על כולם כמו על עצמך. האגו של האדם כל הזמן מתעצם, ועליו לחנך את עצמו ללא הפסק, בהתאם. להתחדש, להתקדם.
אחרי החורבן עקב שנאת חינם יצאנו לגלות ארוכה בין אומות העולם. איפה שלא היינו, נאבקנו על האפשרות להמשיך לפחות במשהו את הקו החינוכי. בלעדיו, היינו פשוט נעלמים. החינוך החזיק אותנו, חיזק אותנו, סידר אותנו, נתן לנו אפשרות להשתייך לאותה אומה גם בלי מדינה, חבל ארץ משותף, ארגון כלשהו. הורים נמדדו לפי השקעתם בחינוך, והיו צריכים להיות מחנכים בעצמם. רמת ההצלחה החינוכית של משפחה הגדירה את מעמדה בחברה.
היום, כשהעולם נעשה מקושר כמו כפר קטן, כשכולם תלויים בכולם ומשפיעים על כולם, הגענו למצב נפיץ כמו שהיה בבבל העתיקה. או שתפרוץ מלחמת עולם, או שנקדים לה מהפכה חינוכית-תרבותית שתביא לחיבור ולהשלמה בין אדם לאדם. התהליך הזה יכול להתחיל רק כאן, בעם שנבנה ביסודו על החינוך של אברהם.
אמנם כבר דורות אנחנו מנותקים ממנו, ולכן ישראל לא מהווה דוגמה לחיים באהבה, כואב הלב לראות איך הפילוג גובר ומתלבה השנאה, ואף על פי כן, יש בידינו להתחבר לחכמת ישראל המקורית ולהדליק אור בחשכה. להוליד יחד אדם חדש, אנושות חדשה.
נשים בצד את הוויכוחים בין דתיים וחילוניים, ונחזור כולנו להיות מקוריים. 'יהודי' זה מלשון ייחוד, איחוד, אחדות מעל השוני, ו'ישראל' זו קריאת כיוון: ישר אל כוח האהבה והנתינה שביסוד הבריאה. האדם השלם, כל רגע בקיומו מוקדש לבדיקה איך יוכל לממש את עצמו באהבה לזולת. לדומם, לצומח, לחי, לאדם, לאנושות, לכוח הטבע הכללי. אהבה לכול, אהבת עולם. זוהי מטרת החינוך המקורי של העם.
ונקודה אחרונה, הכי חשובה: חינוך הוא בדוגמה, חינוך זו בניית אווירה. מרגע שתינוק נולד הוא צריך להרגיש שהאוויר מלא ברצון ובמחשבה שמכוונים לאהבה. שכולם סביבו פועלים מתוך דאגה לזולת. מכל מבט ומכל תנועה הוא לומד, סופג את הרוח והכוונה. אמנם מבפנים יצמח בו הכוח האגואיסטי, אבל ההשפעה החינוכית-תרבותית תראה לו איך להשתמש בו לטובת החברה. כך, יחד, נעלה את עצמנו לדרגת הכוח העליון שבטבע, שכל כולו אהבה. המילה "אדם", מלשון "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן", בדיוק על זה מצביעה.
שיהיה לנו בהצלחה.
..
חרטא !!!