לייבוביץ תמיד מתדיין על האספקט הפסיכופיזי. ברור שהכרעה של אדם אינה ניתנת לנימוק על ידי אדם אחר אבל היא יכולה להיות מבוקרת ואף משתנה באמצעות שיח ודעות ערכיות מוסריות.
לגבי עזה והשליטה בה בראי 2024 למניינם, ככל ששחררנו להם המושכות יותר כך ראינו את התוצאות, לסלק אותם מפה הם מהווים איום וגיס חמישי ביום פקודה, מי שלא נשקפת ממנו סכנה/איום/התנהגות אלימה שישאר
19:54 פה הפרופסור מבהיר את עמדתו ומיטיב להגיד זאת במשפט אחד. על זה עומד כל הדיון :"הכרעה ערכית איננה מסקנה אלא היא הסיבה הפרימרית לעמדתו של האדם.. ולכן איננה ניתנת להנמקה"
יפה מאוד,בשביל שכל אחד לא יוכל להגיד שיש לו מוסריות משל עצמו,הדרך היא לפתח את תפיסת המציאות בתוך האדם ולהגיע לאחדות המציאות בתפיסה,במצב שכזה יהיה אולי אפשר לחבר דת ומוסר אבל אז כבר לא יצרכו לדת
גם אם אדם הכריע הכרעה בטעות או כי הדברים לא הונחו בפניו עדיין הוא הכריע מתוקף מה שהיה לפניו את ההכרעה אותה הוא קיבל, בטעות ואולי אם היה מודע לדבר אשר לא היה מודע לו קודם לכן היה חוזר בו, עדיין אין הדבר אומר כי הוא לא קיבל הכרעה. המילה היסחפות מקורה בדבר לא מודע או שאין בכוחו להתנגד כמו עצם דומם שנסחף במיים או יצור אשר אין לו כל ביטוי אל מול המערבולת הסובבת אותו והוא נמצא במצב הסחפות, לפעמים המילה היסחפות מוצגת כמטפורה וכהשאלה קיצונית לאדם אשר יכל לראות תמונה אחרת אם לא היה בוחר ללכת בצורה הסטנדרטית המוכתבת, אך זהו יכול להיות כמטאפורה וכמשל אך לא כמושג פילוסופי, אבל אם הדוקטור אכן מדבר על הרעיון כרעיון ולא כמושג אבסולטי אשר אומר כי לא ניתן נאמר להתייחס להכרעת האדם כאשר הוא עיוור לדברים בסיסיים שחייב הוא להביאם בחשבון אל מול הכרעותיו השונות, ואם הדוקטור מדבר על כך שיש באדם שבוחר להיות חייל לא הכרעה אחת כי אם רשימה של הכרעות יום יומיות, החייל כחייל יכול לעשות הכרעה אישית מוסרית שונה בכל רגע לפני ההכרעה הבאה שלו וכאן אולי ניתן להכניס את האמירה של הדוקטור החביב כי הפרופסור מעלה על נס רשימה של טענות מוסריות אשר יעזרו ליחיד כיחיד להכריע את הכרעותיו, כאן הפרופסור אומר כי זאת לא היתה כוונתו לעשות זאת אלא בכוונתו להביע את דעתו ואת תפיסתו כתפיסה מדינית פוליטית של האלמנט מול החברה המדינה או הגוף .
מרתק לראות איך הדיון נסחף משאלה אחת לשונה ממנה מבלי משים; הלברטל התחיל בשאלה הסתירה הפנימית במשנת ליבוביץ (אין למצוות מטרה מוסרית VS הביקורת המוסרית שהוא מעביר על הכיבוש) ופתאום הם נסחפו לשאלות צדדיות כמו האם רוב בני האדם מחליטים או נסחפים, או האם הציבור מודע לעוול המוסרי או מדחיק אותו. מביך.
two low-grade political propogandists came to a philosopher who's task is searching for truth and stating it as a single goal of anything he writes. ha-ha-ha...sad to know that the great man had to waste years of his life arguing with brain-washed intellectual dwarfs... thank you for preserving and spreading the words of wisdom, even if they come out interrupted ...
לכל אלה ששואלים למה ליבוביץ מתחמק- התשובה היא כנראה פשוטה. ליבוביץ ידע שהוא לא יכול להסביר למה אדם שמצהיר שהיהדות וההלכה היהודית (שאצלו זה היינו הך) זה הערך העליון והיחיד שלו, מחזיק בדעות פוליטיות ו"מוסריות" כמו שהוא החזיק. אני לא בטוח שהוא היה מודע לכך, אך בפועל הוא החזיק בערכים שמאליים קיצוניים לצד אלה היהודיים, וכשיש סתירה ביניהם הוא לרוב בחר דווקא בראשונים, תוך נימוקים שונים ומשונים. הדבר הזה סותר בעצם את כל ההגות שלו - אז הוא מתחמק.
זה גם נכון..ויש עוד סיבות. הוא מסביר שהוא רואה מוסר בצורה של הכרעה של ערכים שאין לה סיבה (לפחות בעיניו) ולא של מה שאיש הרחוב קורא לו מוסר. הוא בעצמו חי או בסתירות פנימיות או בסתירות שרק בינו לבין עצמו הוא מיישב.איך בדיוק הוא דתי שמדבר על הלכה ואינו מאמין בהשגחה ולא בשכר ועונש?הוא רציונאליסט גמור ומכיר את העמידה לפני אלוהים כערך עליון ולא ממש מסביר איך. אם היה טורח להיות פסיכולוג כמו שהוא פילוסוף אולי היה מבין את עצמו יותר טוב ועוזר לכולם באמת אבל הוא כפר בפסיכולוגיה.
פשוט מדהים. הייתי בבחרותי כאשר הוא נשא את דבריו בהיותו בחיים ועכשיו אני חוזר אל הדברים מכוחה מציאות...
לייבוביץ טיפוס מחליא יש"ו שקר ליהודים נאצים, וקרא ליהודים לרצוח יהודים במלחמת אחים.
טיפוס מפלצתי שטני במיוחד.
"הכרעות ערכיות אי אפשר להתווכח, על הכרעות ערכיות צריך להילחם"
מקווה שהרבה צעירים וישראלים בכלל יראו את הדיון החשוב מאוד הזה
לייבוביץ תמיד מתדיין על האספקט הפסיכופיזי. ברור שהכרעה של אדם אינה ניתנת לנימוק על ידי אדם אחר אבל היא יכולה להיות מבוקרת ואף משתנה באמצעות שיח ודעות ערכיות מוסריות.
לגבי עזה והשליטה בה בראי 2024 למניינם, ככל ששחררנו להם המושכות יותר כך ראינו את התוצאות, לסלק אותם מפה הם מהווים איום וגיס חמישי ביום פקודה, מי שלא נשקפת ממנו סכנה/איום/התנהגות אלימה שישאר
טעות..המוסר בא לתת ריספקט לבורא עולם.נקודה..וליבוביץ טועה שוב.
19:54 פה הפרופסור מבהיר את עמדתו ומיטיב להגיד זאת במשפט אחד.
על זה עומד כל הדיון :"הכרעה ערכית איננה מסקנה אלא היא הסיבה הפרימרית לעמדתו של האדם.. ולכן איננה ניתנת להנמקה"
רלוונטי גם בימינו
4:57 כשהאל מתערב בשיחה ומפתיע את ליבוביץ
ליבוביץ' היה גאון ברמות שלא יאומנו,
אם הבנתי נכון, הוא מסביר שהשלילה היא מסקנה ואיננה הכרעה
יפה מאוד,בשביל שכל אחד לא יוכל להגיד שיש לו מוסריות משל עצמו,הדרך היא לפתח את תפיסת המציאות בתוך האדם ולהגיע לאחדות המציאות בתפיסה,במצב שכזה יהיה אולי אפשר לחבר דת ומוסר אבל אז כבר לא יצרכו לדת
כלום לא השתנה ואנחנו אחרי 7/10 .. לא למדנו, לא יישמנו… כמה כאב שזה כך
גם אם אדם הכריע הכרעה בטעות או כי הדברים לא הונחו בפניו עדיין הוא הכריע מתוקף מה שהיה לפניו את ההכרעה אותה הוא קיבל, בטעות ואולי אם היה מודע לדבר אשר לא היה מודע לו קודם לכן היה חוזר בו, עדיין אין הדבר אומר כי הוא לא קיבל הכרעה.
המילה היסחפות מקורה בדבר לא מודע או שאין בכוחו להתנגד כמו עצם דומם שנסחף במיים או יצור אשר אין לו כל ביטוי אל מול המערבולת הסובבת אותו והוא נמצא במצב הסחפות, לפעמים המילה היסחפות מוצגת כמטפורה וכהשאלה קיצונית לאדם אשר יכל לראות תמונה אחרת אם לא היה בוחר ללכת בצורה הסטנדרטית המוכתבת, אך זהו יכול להיות כמטאפורה וכמשל אך לא כמושג פילוסופי, אבל אם הדוקטור אכן מדבר על הרעיון כרעיון ולא כמושג אבסולטי אשר אומר כי לא ניתן נאמר להתייחס להכרעת האדם כאשר הוא עיוור לדברים בסיסיים שחייב הוא להביאם בחשבון אל מול הכרעותיו השונות, ואם הדוקטור מדבר על כך שיש באדם שבוחר להיות חייל לא הכרעה אחת כי אם רשימה של הכרעות יום יומיות, החייל כחייל יכול לעשות הכרעה אישית מוסרית שונה בכל רגע לפני ההכרעה הבאה שלו וכאן אולי ניתן להכניס את האמירה של הדוקטור החביב כי הפרופסור מעלה על נס רשימה של טענות מוסריות אשר יעזרו ליחיד כיחיד להכריע את הכרעותיו, כאן הפרופסור אומר כי זאת לא היתה כוונתו לעשות זאת אלא בכוונתו להביע את דעתו ואת תפיסתו כתפיסה מדינית פוליטית של האלמנט מול החברה המדינה או הגוף .
ליבוביץ אכן מתחמק בגסות מהשאלה הנכונה והחשובה של הלברטל. נראה שהוא פשוט שולל את הגישה הפוסט-מודרניסטית שיש "מוסר"ים שונים.
גיוועלדדד יווועלדדד
מרתק לראות איך הדיון נסחף משאלה אחת לשונה ממנה מבלי משים; הלברטל התחיל בשאלה הסתירה הפנימית במשנת ליבוביץ (אין למצוות מטרה מוסרית VS הביקורת המוסרית שהוא מעביר על הכיבוש) ופתאום הם נסחפו לשאלות צדדיות כמו האם רוב בני האדם מחליטים או נסחפים, או האם הציבור מודע לעוול המוסרי או מדחיק אותו. מביך.
נביא.
two low-grade political propogandists came to a philosopher who's task is searching for truth and stating it as a single goal of anything he writes. ha-ha-ha...sad to know that the great man had to waste years of his life arguing with brain-washed intellectual dwarfs... thank you for preserving and spreading the words of wisdom, even if they come out interrupted ...
הלברטל יוצא עילג יותר ויותר ככל והשיחה נמשכת
לכל אלה ששואלים למה ליבוביץ מתחמק- התשובה היא כנראה פשוטה. ליבוביץ ידע שהוא לא יכול להסביר למה אדם שמצהיר שהיהדות וההלכה היהודית (שאצלו זה היינו הך) זה הערך העליון והיחיד שלו, מחזיק בדעות פוליטיות ו"מוסריות" כמו שהוא החזיק. אני לא בטוח שהוא היה מודע לכך, אך בפועל הוא החזיק בערכים שמאליים קיצוניים לצד אלה היהודיים, וכשיש סתירה ביניהם הוא לרוב בחר דווקא בראשונים, תוך נימוקים שונים ומשונים.
הדבר הזה סותר בעצם את כל ההגות שלו - אז הוא מתחמק.
זה גם נכון..ויש עוד סיבות. הוא מסביר שהוא רואה מוסר בצורה של הכרעה של ערכים שאין לה סיבה (לפחות בעיניו) ולא של מה שאיש הרחוב קורא לו מוסר. הוא בעצמו חי או בסתירות פנימיות או בסתירות שרק בינו לבין עצמו הוא מיישב.איך בדיוק הוא דתי שמדבר על הלכה ואינו מאמין בהשגחה ולא בשכר ועונש?הוא רציונאליסט גמור ומכיר את העמידה לפני אלוהים כערך עליון ולא ממש מסביר איך. אם היה טורח להיות פסיכולוג כמו שהוא פילוסוף אולי היה מבין את עצמו יותר טוב ועוזר לכולם באמת אבל הוא כפר בפסיכולוגיה.
נראה לי הם נסחפו קצת
איזה אהבל .. האיש הזה
ליבוביץ היה ירא שמים אבל משונה מרוב חכמה שיש בו היה לו שבעה דוקטורה
החלק הראשון נכון. החלק השני לא נכון.
הבן אדם הזה יותר פלספן מאשר פילוסוף
פרופסור ליבוביץ מסתכל על העולם מנקודת מבט של מצלמה ,כי יש לו מגלומניה של אלוהים