השיר המקסים מהמחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנלדר" שהועלה מחדש ע"י תיאטרון הבימה בכיכובם של גלית גיאת, אבי קושניר ומירי מסיקה. שירים משובחים, משעשעים ומרגשים.
מכל החידושים בהפקה המחודשת של אבי קושניר וגלית גיאת זה השיר הכי מוצלח. ולמי שמזלזל בהפקות מאוחרת אני מציע לכם לבדוק גם את האנשים מאחורי הקלעים. כל הניהול המוסיקלי כאן הוא של יוני רכטר ומרגישים את ידו המוכשרת בכל צליל וצליל. כל הכבוד!
תמיד המקור יותר טוב אבל אי אפשר בכל העלאה של המחזמר לעשות בדיוק כמו המקורי. זה ישעמם. דווקא הביצוע הזה והביצוע של שיר הסנדלר הם נהדרים. אני כן מסכימה שהביצוע לשיר המריבה פחות מוצלח אבל כשיוני רכטר הוא המעבד אני לא יכולה להגיד דברים רעים.
אני מצטער אבל אני לא מסכים. יש הבדל בין לחדש ובין לעשות בדיוק ההיפך. אני מחזיק בבית 4 גרסאות ל"גבירתי הנאווה" וכל אחת הינה שונה ומיוחדת אבל באותה נשימה היא מכבדת את המקור. יוני רכטר הוא גאון ושיריו הם בין היפים ביותר בזמר העברי המודרני אבל במקרה הנ"ל יש הרגשה שהוא שינה רק לשם השינוי ולא תוך התייחסות וכבוד למקור.
מכל החידושים בהפקה המחודשת של אבי קושניר וגלית גיאת זה השיר הכי מוצלח.
ולמי שמזלזל בהפקות מאוחרת אני מציע לכם לבדוק גם את האנשים מאחורי הקלעים.
כל הניהול המוסיקלי כאן הוא של יוני רכטר ומרגישים את ידו המוכשרת בכל צליל וצליל.
כל הכבוד!
ביצוע נהדר ועיבוד מקסים.
תמיד המקור יותר טוב אבל אי אפשר בכל העלאה של המחזמר לעשות בדיוק כמו המקורי. זה ישעמם. דווקא הביצוע הזה והביצוע של שיר הסנדלר הם נהדרים. אני כן מסכימה שהביצוע לשיר המריבה פחות מוצלח אבל כשיוני רכטר הוא המעבד אני לא יכולה להגיד דברים רעים.
אני מצטער אבל אני לא מסכים. יש הבדל בין לחדש ובין לעשות בדיוק ההיפך. אני מחזיק בבית 4 גרסאות ל"גבירתי הנאווה" וכל אחת הינה שונה ומיוחדת אבל באותה נשימה היא מכבדת את המקור.
יוני רכטר הוא גאון ושיריו הם בין היפים ביותר בזמר העברי המודרני אבל במקרה הנ"ל יש הרגשה שהוא שינה רק לשם השינוי ולא תוך התייחסות וכבוד למקור.
אני משוחד כי אני קשיש יחסית ( זכרון רק מהאזנה של אילי גורליצקי יונה עטרי ורחל אטס)
חידוש מזעזע. המקור הרבה יותר טוב.