בס"ד. תודה רבה כב' הרב על כל השיעורים המחכימים והנאמרים הנעימות. יש לי שאלה. הרב מסביר לנו שהרמב"ם ממליץ לא לשתות בתוך הסעודה אבל בברכת המזון אומרים : "...ומה ששתינו יהיה לרפואה" ...אז איך זה מסתדר ? תודה
1. הקדשה וזכות חתונה: ברכה ליעל ברכה בת סמדר ולכל הרווקים והרווקות שהקדוש ברוך הוא ימלא את משאלותיהם ויביא זוגיות עם קדושה.
2. סיפור נבוכדנצר והילדים: נבוכדנצר בחר ילדים מזרע המלוכה בארץ ישראל, הביאם לבבל ולימד אותם תרבות ושפה בבלית. התוכנית הייתה לשלוש שנים. 3. התרבות הבבלית: התרבות הבבלית הייתה תרבות מתקדמת, אולם הושמעה קללה אליהם בגלל חורבן בית המקדש, דבר שהוביל למחיקת כל מה שקשור לה. 4. חשיבות התזונה: נבוכדנצר הדגיש תזונה נכונה כצעד הכרחי להשגת רמה גבוהה של אינטליגנציה ובריאות אצל הילדים. התזונה עוזרת לחידוד השכל ותפקוד הגוף. 5. המלצות הרמב"ם על תזונה: הרמב"ם כתב על ההשפעה של שתיית נוזלים במהלך האוכל, וחשיבות האכילה בצורה נכונה למניעת מחלות. 6. החינוך של נבוכדנצר: נבוכדנצר נתן לילדים תוכנית לימודים ותזונה כדי למקסם את יכולותיהם כדי שיתפקדו כייעוצים בהיכל המלך. 7. התנגדות של דניאל לאוכל המלך: דניאל, מתוך דאגה למניעת קרבה עם תרבות נבוכדנצר, התנגד לאכול את האוכל של המלך. הייתה זו התנגדות לאוכל כיוון שהכיל "בישולי גויים", דבר הנחשב אסור בהלכה. 8. האסור על בישולי גויים: אכילת מאכלים שבושלו על ידי גויים אסורה כיוון שיכולה ליצור קרבה גופנית ורוחנית, דבר שעשוי להוביל לנישואי תערובת. 9. השלכות רוחניות: דניאל לא רצה לשדר קרבה גשמית ורוחנית לעמים אחרים, וכך נמנע מכל אכילה שמבשל גוי, כדי למנוע תהליך של קירוב לבבות שנוגע גם לנישואין. 1. החלטות חכמות והימנעות מהפרות: לא ניתן להחזיר אוכל שהוגש, וזה לא עניין של טעם אישי אלא של ציווי המלך. החלטה של דניאל לא לאכול היא החלטה מתוך מחויבות עקרונית, לא מתוך חוסר רצון.
2. שיתוף פעולה עם סיכון: דניאל פועל בחוכמה כדי למצוא שותף שיסכים לעזור לו, למרות הסיכון העצום שכרוך בכך. הוא מבין שאין לו כסף לשוחד, ולכן פונה למישהו שהוא כבר יודע שהוא מוצא חן בעיניו.
3. בחירה נכונה של שותף: דניאל פונה דווקא לשפנפנה, איש נאמן בבית המלך, במקום למישהו מהמטבח. הבחירה מבוססת על קשר אישי שנוצר מראש, כלומר הוא יודע כי האיש הזה לא ימסור אותו בשום מקרה, למרות הסיכון.
4. הדגש על מסירות נפש: דניאל לא פועל רק עבור טובתו האישית אלא גם למען חבריו, חנניה, מישאל ועזריה. הוא דואג שלא לסכן אותם ומתחייב לקחת את הסיכון רק על עצמו.
5. ההבנה הפנימית: דניאל מבקש מכולם להתפלל להצלחה. ההבנה שלו היא שגזירה אלוהית לא חייבת להתממש אם מתפללים לשנותה מתוך מסירות ונכונות לתקן.
6. הקשיים בהבנה: בתחילה, השפנפנה לא מבין את בקשתו של דניאל, כי נראה שזה חוסר הכרת תודה על האוכל המפואר. הוא חושש לשנות את התזונה כי זה עשוי לפגוע במראה של הנערים.
7. ניצול הזדמנות: דניאל מבקש ניסיון של עשרה ימים עם תחליף אוכל פשוט (כגון אורז וזרעים). כך הוא נותן זמן לבדוק אם האוכל החדש משפיע בצורה טובה.
8. ההבנה העמוקה על השפעת התזונה: השפעות התזונה הן לא מידיות. דניאל בוחר בשינוי הדרגתי, על פי עקרון של ניסוי ובחינה במשך עשרה ימים כדי לא לסכן את עצמו.
9. המלצות לתהליכים דומים: אם אדם רוצה לשנות הרגלי אכילה (כגון להפחית סוכר או מלח), עליו לעשות זאת בהדרגה למשך תקופה של עשרה ימים כדי לתת לגוף להתרגל.
10. לסיכום: דניאל מתנהל מתוך חוכמה ושיקול דעת, בוחר שותפים בקפידה, פועל למען טובת הכלל ומבצע ניסוי בשינויים בזהירות ובאחריות.
![Felix "Unfair" | [Stray Kids : SKZ-PLAYER]](http://i.ytimg.com/vi/Oswujxm2Ag0/mqdefault.jpg)
שיעור מהמם. תודה כבוד הרב.
כייף גדול לשמוע את השיעורים שלך , מוקדש לגאולת עם ישראל ברחמים
🖖👑🖖
הרב הקדוש, אנא ברך את חיילי צה"ל והחטופים בפתיחת דבריך, תודה
נראה לי שהרב לא רואה את התגובות❤
אמן❤
יישר כוחכבוד הרב, דרשה מניבה ומהנה
יישר כח
בס"ד. תודה רבה כב' הרב על כל השיעורים המחכימים והנאמרים הנעימות. יש לי שאלה. הרב מסביר לנו שהרמב"ם ממליץ לא לשתות בתוך הסעודה אבל בברכת המזון אומרים : "...ומה ששתינו יהיה לרפואה" ...אז איך זה מסתדר ? תודה
1. הקדשה וזכות חתונה: ברכה ליעל ברכה בת סמדר ולכל הרווקים והרווקות שהקדוש ברוך הוא ימלא את משאלותיהם ויביא זוגיות עם קדושה.
2. סיפור נבוכדנצר והילדים: נבוכדנצר בחר ילדים מזרע המלוכה בארץ ישראל, הביאם לבבל ולימד אותם תרבות ושפה בבלית. התוכנית הייתה לשלוש שנים.
3. התרבות הבבלית: התרבות הבבלית הייתה תרבות מתקדמת, אולם הושמעה קללה אליהם בגלל חורבן בית המקדש, דבר שהוביל למחיקת כל מה שקשור לה.
4. חשיבות התזונה: נבוכדנצר הדגיש תזונה נכונה כצעד הכרחי להשגת רמה גבוהה של אינטליגנציה ובריאות אצל הילדים. התזונה עוזרת לחידוד השכל ותפקוד הגוף.
5. המלצות הרמב"ם על תזונה: הרמב"ם כתב על ההשפעה של שתיית נוזלים במהלך האוכל, וחשיבות האכילה בצורה נכונה למניעת מחלות.
6. החינוך של נבוכדנצר: נבוכדנצר נתן לילדים תוכנית לימודים ותזונה כדי למקסם את יכולותיהם כדי שיתפקדו כייעוצים בהיכל המלך.
7. התנגדות של דניאל לאוכל המלך: דניאל, מתוך דאגה למניעת קרבה עם תרבות נבוכדנצר, התנגד לאכול את האוכל של המלך. הייתה זו התנגדות לאוכל כיוון שהכיל "בישולי גויים", דבר הנחשב אסור בהלכה.
8. האסור על בישולי גויים: אכילת מאכלים שבושלו על ידי גויים אסורה כיוון שיכולה ליצור קרבה גופנית ורוחנית, דבר שעשוי להוביל לנישואי תערובת.
9. השלכות רוחניות: דניאל לא רצה לשדר קרבה גשמית ורוחנית לעמים אחרים, וכך נמנע מכל אכילה שמבשל גוי, כדי למנוע תהליך של קירוב לבבות שנוגע גם לנישואין.
1. החלטות חכמות והימנעות מהפרות: לא ניתן להחזיר אוכל שהוגש, וזה לא עניין של טעם אישי אלא של ציווי המלך. החלטה של דניאל לא לאכול היא החלטה מתוך מחויבות עקרונית, לא מתוך חוסר רצון.
2. שיתוף פעולה עם סיכון: דניאל פועל בחוכמה כדי למצוא שותף שיסכים לעזור לו, למרות הסיכון העצום שכרוך בכך. הוא מבין שאין לו כסף לשוחד, ולכן פונה למישהו שהוא כבר יודע שהוא מוצא חן בעיניו.
3. בחירה נכונה של שותף: דניאל פונה דווקא לשפנפנה, איש נאמן בבית המלך, במקום למישהו מהמטבח. הבחירה מבוססת על קשר אישי שנוצר מראש, כלומר הוא יודע כי האיש הזה לא ימסור אותו בשום מקרה, למרות הסיכון.
4. הדגש על מסירות נפש: דניאל לא פועל רק עבור טובתו האישית אלא גם למען חבריו, חנניה, מישאל ועזריה. הוא דואג שלא לסכן אותם ומתחייב לקחת את הסיכון רק על עצמו.
5. ההבנה הפנימית: דניאל מבקש מכולם להתפלל להצלחה. ההבנה שלו היא שגזירה אלוהית לא חייבת להתממש אם מתפללים לשנותה מתוך מסירות ונכונות לתקן.
6. הקשיים בהבנה: בתחילה, השפנפנה לא מבין את בקשתו של דניאל, כי נראה שזה חוסר הכרת תודה על האוכל המפואר. הוא חושש לשנות את התזונה כי זה עשוי לפגוע במראה של הנערים.
7. ניצול הזדמנות: דניאל מבקש ניסיון של עשרה ימים עם תחליף אוכל פשוט (כגון אורז וזרעים). כך הוא נותן זמן לבדוק אם האוכל החדש משפיע בצורה טובה.
8. ההבנה העמוקה על השפעת התזונה: השפעות התזונה הן לא מידיות. דניאל בוחר בשינוי הדרגתי, על פי עקרון של ניסוי ובחינה במשך עשרה ימים כדי לא לסכן את עצמו.
9. המלצות לתהליכים דומים: אם אדם רוצה לשנות הרגלי אכילה (כגון להפחית סוכר או מלח), עליו לעשות זאת בהדרגה למשך תקופה של עשרה ימים כדי לתת לגוף להתרגל.
10. לסיכום: דניאל מתנהל מתוך חוכמה ושיקול דעת, בוחר שותפים בקפידה, פועל למען טובת הכלל ומבצע ניסוי בשינויים בזהירות ובאחריות.