על פי חכמת הקבלה, הסיפור שלנו מתחיל ב"נשמת אדם הראשון" - רצון גדול אחד, שכל חלקיו מחוברים זה לזה בכוונה הדדית על מנת להשפיע זה לזה. בחיבור בין כל חלקי המערכת המאוחדים מתגלה האור האחד - הבורא, הכוח העליון של הטבע. הדוגמה המוצלחת ביותר בעולם שלנו למערכת דומה היא גוף האדם. כמו נשמת אדם הראשון, גם גוף האדם מורכב מחלקים רבים, תאים ואיברים, שמחוברים כולם יחד ועובדים לפי החשבון של טובת הגוף הכללי. גם בגוף האדם החיבור בין כל חלקיו יוצר שלמות מופלאה שלא מצויה בכל חלק בנפרד. במילים אחרות, נשמת אדם הראשון היא למעשה המצב המתוקן שלנו, שבו כל בני האדם מחוברים יחד כגוף אחד, בקשרים של השפעה, נתינה ואהבה. אלא שהמצב המושלם קיבל תפנית בעלילה. תהליך רוחני נוסף, מוכוון במחשבה תחילה, "החריב" את ההרמוניה. התהליך הזה נקרא "שבירת נשמת אדם הראשון", או בקיצור, שבירה. בשבירת נשמת אדם הראשון נשבר הקשר של השפעה ואהבה שחיבר בין כל חלקיה. כתוצאה מכך, גם בעולם שלנו הקשר בינינו שבור, ובכל אחד מאיתנו, בני האדם, יש חלק קטן מאותה נשמה שבורה, רסיס רוחני, ניצוץ אלוהי, והוא גם מכונה "הנקודה שבלב". ולמה נשברנו? כי דווקא מתוך ההופכיות הזאת בין השבור לשלם, בין הפירוד לחיבור, בין קבלה להשפעה, בין אגואיזם לאלטרואיזם, יש לנו יכולת לעלות מעלה מעלה, כמו שכתוב "כיתרון האור מן החושך". במציאות המפורדת והאגואיסטית שאנחנו חיים בה היום, משימתנו המשותפת היא לחבר מחדש את כל אותם ניצוצות לנשמה אחת, כמו שהיינו מחוברים יחד בנשמת אדם הראשון. אלא שהפעם עלינו להשיג את הקשר עם הבורא בכל עמקותו, מתוך רצון עצמאי ובתהליך מודע. איך? לשם כך יש שיטה מוכנה. כשמתעוררת באדם הנקודה שבלב היא מובילה אותו למקום שבו לומדים את חכמת הקבלה. מנקודה זו משתנים עבורו כללי המשחק לגמרי. לראשונה נפתחת בפני האדם האפשרות לבחירה חופשית. הערכים שהחברה מגדירה לו כטובים כבר אינם טובים מספיק עבורו. מתגלה בו ריקנות. הוא אינו נמשך עוד למטרות חומריות, ואת הרצון החדש לרוחניות שמתעורר בו הוא לא יכול לממש במסגרת העולם הזה. אז מתעוררות בו אינספור שאלות על משמעות החיים. הריקנות וחוסר הסיפוק מהחיים נושאים בחובם בשורה גדולה. דווקא הם מאפשרים לאדם להגדיר מחדש את הערכים של טוב ורע, והפעם מתוך בחירה חופשית. מעתה והלאה, הוא יכול לבחור בין רוחניות לגשמיות, בין השפעה לקבלה, בין חיבור לפירוד. כלומר האם להימצא בסביבה שמעלה את ערך הפנימיות והרוחניות על פני החיצוניות והגשמיות, או להימצא בסביבה שמקדשת את הערכים ההפוכים. בסופו של דבר, הבחירה החופשית שלנו היא הבחירה בסביבה מתאימה להתפתחות רוחנית. והעבודה שלנו בסביבה זו היא להתחבר ליתר הנקודות שבלב שמרכיבות אותה ולהרכיב יחד רצון גדול ומשותף לרוחניות. הבעיה היא שהאדם אינו יכול להתעלות מעל החשבון לטובת עצמו בכוחות עצמו ולהתחבר לרצון של הזולת כאילו היה הרצון שלו. רק האור שברא את הרצון יכול לתקן אותו. לכן, בשעה שאנחנו קוראים בספרי הקבלה המתארים את מצבנו המתוקן בנשמת אדם הראשון, משפיע עלינו אור מיוחד, "המאור המחזיר למוטב". אבל הוא משפיע עלינו רק בתנאי שאנחנו דורשים את התיקון הנכון: חיבור בינינו למען גילוי הבורא בכלי המשותף. בחיבור כל הנקודות שבלב יחד אנחנו עולים במאה עשרים וחמש המדרגות הרוחניות. בכל מדרגה אנחנו מתקנים עוד חלק מהרצון ומתחברים עוד יותר, עד שאנחנו מחדשים את הקשר השבור בנשמת אדם הראשון, ובו אנחנו מגלים את הבורא, את תכונת ההשפעה והאהבה. עד אז, אל תפסיקו לשאול ולתהות, עד שהכול יתחבר לכם לאחד.
המדינה שלנו חיה ללא רוח, ללא עתיד, ללא חינוך לאומי נכון. אנחנו חייבים לשנות את עצמנו, את הקשר בינינו, את האווירה הלאומית הפנימית שלנו כאן במדינת ישראל. לחנך את עצמנו על ברכי אהבת הזולת, על הכלל "ואהבת לרעך כמוך" - להרים את הדגל הזה של היהדות האמיתית, לא הפורמלית. כאשר זו תהיה הרוח כאן, המונים מאומות העולם יימשכו ויבואו לנשום את אוויר הפסגות הזה. אז לא נצטרך להסביר ולא להצטדק. במקום לתת דוגמה יפה כזו לעולם, אנחנו ניצבים כעת מול פני האנושות ונותנים דוגמה הפוכה - החל מהתנהגות הממשלה ועד להתנהלות בגני הילדים - כולם נמצאים בתחרות זה עם זה, מצפצפים זה על זה. רק בחסדי ה' אנחנו עוד קיימים כאן עם כל הפשלות שאנחנו עושים יום יום. אלו דברים שצריך לחזור ולהסביר - קודם כול לעצמנו. שונאי ישראל הגדולים ביותר הם אנחנו עצמנו, כי ישראל היא בראש ובראשונה מושג רוחני של חיבור, של אהבה, של תמיכה ודאגה הדדית - ואנחנו בשנאה זה לזה, בדחייה זה מזה, מביעים שנאה, בוז וזלזול ברעיון היהודי, בועטים בחוקי הכוח העליון. אין פלא שכולם מתייחסים אלינו באופן דומה. אנחנו בעצמנו זורעים את השנאה באוויר הבינלאומי וקוצרים את התבואה בהתאם.
המדינה שלנו חיה ללא רוח, ללא עתיד, ללא חינוך לאומי נכון. אנחנו חייבים לשנות את עצמנו, את הקשר בינינו, את האווירה הלאומית הפנימית שלנו כאן במדינת ישראל. לחנך את עצמנו על ברכי אהבת הזולת, על הכלל "ואהבת לרעך כמוך" - להרים את הדגל הזה של היהדות האמיתית, לא הפורמלית. כאשר זו תהיה הרוח כאן, המונים מאומות העולם יימשכו ויבואו לנשום את אוויר הפסגות הזה. אז לא נצטרך להסביר ולא להצטדק. במקום לתת דוגמה יפה כזו לעולם, אנחנו ניצבים כעת מול פני האנושות ונותנים דוגמה הפוכה - החל מהתנהגות הממשלה ועד להתנהלות בגני הילדים - כולם נמצאים בתחרות זה עם זה, מצפצפים זה על זה. רק בחסדי ה' אנחנו עוד קיימים כאן עם כל הפשלות שאנחנו עושים יום יום. אלו דברים שצריך לחזור ולהסביר - קודם כול לעצמנו. שונאי ישראל הגדולים ביותר הם אנחנו עצמנו, כי ישראל היא בראש ובראשונה מושג רוחני של חיבור, של אהבה, של תמיכה ודאגה הדדית - ואנחנו בשנאה זה לזה, בדחייה זה מזה, מביעים שנאה, בוז וזלזול ברעיון היהודי, בועטים בחוקי הכוח העליון. אין פלא שכולם מתייחסים אלינו באופן דומה. אנחנו בעצמנו זורעים את השנאה באוויר הבינלאומי וקוצרים את התבואה בהתאם...
דורון פישלר עשה על זה פרק בפודקאסט "התשובה" ממליץ לכולם להקשיב.
גנבת לי את התגובה, אני רציתי לכתוב את זה!!😅😂 אבל התבלבלת, זה היה בפודקאסט הקודם שלו, "המובן מאליו"🍌🍌
@@historymaker8616 לא, תבדוק
@@אוריגלזן צודק, זה היה פרק הבכורה של "התשובה", טעות שלי😅😅
חחח, בדיוק באתי לכתוב שבטח הם קיבלו את הרעיון לסרטון משם...
סרטון מעולה וקורע. עץ תותח ששם את כולנו בכיס הקטן.
חחחח זה הסרטון הכי טוב שלכם!
סרטון מעולה
סרטון ממש יפה!
עצים לא מלכלכים בני אדם מלכלכים
חחח חשבתי שהזיתי כשאני רואה עלה לפני שש שעות וראיתי את זה אתמול
זה עץ הכי טוב בארץ לטיפוס! אפשר להגיע ל v5 איתו! כל המטפסים יבינו
איך v5
@@mtbrider5493 לא הבנתי את השאלה, אחי!
יצא לך סרטון פסיכדלי אחי
אין כמו תאנה ורימון ושאר מיני ארץ ישראל
איך אין התייחסות בכתבה לפרופ' יעקב גליל שזיהה את הצרעה ושמה המדעי ניתן על שמו Odontoffrogatiagalili?
העץ הזה הוא טוב הבעיה רק זה הגולגלכים שנופלים על הפח של האוטו והעטלפים שהוא חממה עבורם כל השאר מצויין
פעם שניה ?
מה עם כתוביות? בקושי אפשר להבין את האגרונום הראשי :(
דיקטטורים עכשיו!
על פי חכמת הקבלה, הסיפור שלנו מתחיל ב"נשמת אדם הראשון" - רצון גדול אחד, שכל חלקיו מחוברים זה לזה בכוונה הדדית על מנת להשפיע זה לזה. בחיבור בין כל חלקי המערכת המאוחדים מתגלה האור האחד - הבורא, הכוח העליון של הטבע.
הדוגמה המוצלחת ביותר בעולם שלנו למערכת דומה היא גוף האדם. כמו נשמת אדם הראשון, גם גוף האדם מורכב מחלקים רבים, תאים ואיברים, שמחוברים כולם יחד ועובדים לפי החשבון של טובת הגוף הכללי. גם בגוף האדם החיבור בין כל חלקיו יוצר שלמות מופלאה שלא מצויה בכל חלק בנפרד. במילים אחרות, נשמת אדם הראשון היא למעשה המצב המתוקן שלנו, שבו כל בני האדם מחוברים יחד כגוף אחד, בקשרים של השפעה, נתינה ואהבה.
אלא שהמצב המושלם קיבל תפנית בעלילה. תהליך רוחני נוסף, מוכוון במחשבה תחילה, "החריב" את ההרמוניה. התהליך הזה נקרא "שבירת נשמת אדם הראשון", או בקיצור, שבירה.
בשבירת נשמת אדם הראשון נשבר הקשר של השפעה ואהבה שחיבר בין כל חלקיה. כתוצאה מכך, גם בעולם שלנו הקשר בינינו שבור, ובכל אחד מאיתנו, בני האדם, יש חלק קטן מאותה נשמה שבורה, רסיס רוחני, ניצוץ אלוהי, והוא גם מכונה "הנקודה שבלב". ולמה נשברנו? כי דווקא מתוך ההופכיות הזאת בין השבור לשלם, בין הפירוד לחיבור, בין קבלה להשפעה, בין אגואיזם לאלטרואיזם, יש לנו יכולת לעלות מעלה מעלה, כמו שכתוב "כיתרון האור מן החושך".
במציאות המפורדת והאגואיסטית שאנחנו חיים בה היום, משימתנו המשותפת היא לחבר מחדש את כל אותם ניצוצות לנשמה אחת, כמו שהיינו מחוברים יחד בנשמת אדם הראשון. אלא שהפעם עלינו להשיג את הקשר עם הבורא בכל עמקותו, מתוך רצון עצמאי ובתהליך מודע. איך? לשם כך יש שיטה מוכנה.
כשמתעוררת באדם הנקודה שבלב היא מובילה אותו למקום שבו לומדים את חכמת הקבלה. מנקודה זו משתנים עבורו כללי המשחק לגמרי. לראשונה נפתחת בפני האדם האפשרות לבחירה חופשית. הערכים שהחברה מגדירה לו כטובים כבר אינם טובים מספיק עבורו. מתגלה בו ריקנות. הוא אינו נמשך עוד למטרות חומריות, ואת הרצון החדש לרוחניות שמתעורר בו הוא לא יכול לממש במסגרת העולם הזה. אז מתעוררות בו אינספור שאלות על משמעות החיים.
הריקנות וחוסר הסיפוק מהחיים נושאים בחובם בשורה גדולה. דווקא הם מאפשרים לאדם להגדיר מחדש את הערכים של טוב ורע, והפעם מתוך בחירה חופשית. מעתה והלאה, הוא יכול לבחור בין רוחניות לגשמיות, בין השפעה לקבלה, בין חיבור לפירוד. כלומר האם להימצא בסביבה שמעלה את ערך הפנימיות והרוחניות על פני החיצוניות והגשמיות, או להימצא בסביבה שמקדשת את הערכים ההפוכים.
בסופו של דבר, הבחירה החופשית שלנו היא הבחירה בסביבה מתאימה להתפתחות רוחנית. והעבודה שלנו בסביבה זו היא להתחבר ליתר הנקודות שבלב שמרכיבות אותה ולהרכיב יחד רצון גדול ומשותף לרוחניות. הבעיה היא שהאדם אינו יכול להתעלות מעל החשבון לטובת עצמו בכוחות עצמו ולהתחבר לרצון של הזולת כאילו היה הרצון שלו. רק האור שברא את הרצון יכול לתקן אותו. לכן, בשעה שאנחנו קוראים בספרי הקבלה המתארים את מצבנו המתוקן בנשמת אדם הראשון, משפיע עלינו אור מיוחד, "המאור המחזיר למוטב". אבל הוא משפיע עלינו רק בתנאי שאנחנו דורשים את התיקון הנכון: חיבור בינינו למען גילוי הבורא בכלי המשותף.
בחיבור כל הנקודות שבלב יחד אנחנו עולים במאה עשרים וחמש המדרגות הרוחניות. בכל מדרגה אנחנו מתקנים עוד חלק מהרצון ומתחברים עוד יותר, עד שאנחנו מחדשים את הקשר השבור בנשמת אדם הראשון, ובו אנחנו מגלים את הבורא, את תכונת ההשפעה והאהבה. עד אז, אל תפסיקו לשאול ולתהות, עד שהכול יתחבר לכם לאחד.
זה לא כוחמה אלא דיקלום של שטויות
מאז שהייתה לך בעיה במוח?
מה אבי מהשופרסל עושה שם??🤣🤣🤣 זה צולם בכפר סבא??
רוטשילד בעיר
חחחחח בבגרות בביולוגיה עשינו על זה ביטופ 'עטלפים בצל הפיקוס'
גם אני ב1990-91
עטלפים ניזונים גם מפירות עצי הדקל ואני מאמין שמעוד עצים, לא הבנתי למה ייחסו אותם לפיקוס
אני תמיד אוסף את הפירות האלו ואוכל. תענוג. ושירים כמה בלטות. מה יש? חבל שפיקוסים לא יכולים להפגין .
הקאתי קצת בפה עכשיו
עודף משחק ובימוי.
המידע מספיק מעניין גם בלי כל הדרמה מסביב.
הסרתם והחזרתם ועדיין לא תיקנתם את ה"חטאם"? 🤦
הקריין ממש גרוע
המדינה שלנו חיה ללא רוח, ללא עתיד, ללא חינוך לאומי נכון. אנחנו חייבים לשנות את עצמנו, את הקשר בינינו, את האווירה הלאומית הפנימית שלנו כאן במדינת ישראל. לחנך את עצמנו על ברכי אהבת הזולת, על הכלל "ואהבת לרעך כמוך" - להרים את הדגל הזה של היהדות האמיתית, לא הפורמלית. כאשר זו תהיה הרוח כאן, המונים מאומות העולם יימשכו ויבואו לנשום את אוויר הפסגות הזה. אז לא נצטרך להסביר ולא להצטדק.
במקום לתת דוגמה יפה כזו לעולם, אנחנו ניצבים כעת מול פני האנושות ונותנים דוגמה הפוכה - החל מהתנהגות הממשלה ועד להתנהלות בגני הילדים - כולם נמצאים בתחרות זה עם זה, מצפצפים זה על זה. רק בחסדי ה' אנחנו עוד קיימים כאן עם כל הפשלות שאנחנו עושים יום יום.
אלו דברים שצריך לחזור ולהסביר - קודם כול לעצמנו. שונאי ישראל הגדולים ביותר הם אנחנו עצמנו, כי ישראל היא בראש ובראשונה מושג רוחני של חיבור, של אהבה, של תמיכה ודאגה הדדית - ואנחנו בשנאה זה לזה, בדחייה זה מזה, מביעים שנאה, בוז וזלזול ברעיון היהודי, בועטים בחוקי הכוח העליון. אין פלא שכולם מתייחסים אלינו באופן דומה. אנחנו בעצמנו זורעים את השנאה באוויר הבינלאומי וקוצרים את התבואה בהתאם.
זה... סרטון על עצי פיקוס, רונית.
המדינה שלנו חיה ללא רוח, ללא עתיד, ללא חינוך לאומי נכון. אנחנו חייבים לשנות את עצמנו, את הקשר בינינו, את האווירה הלאומית הפנימית שלנו כאן במדינת ישראל. לחנך את עצמנו על ברכי אהבת הזולת, על הכלל "ואהבת לרעך כמוך" - להרים את הדגל הזה של היהדות האמיתית, לא הפורמלית. כאשר זו תהיה הרוח כאן, המונים מאומות העולם יימשכו ויבואו לנשום את אוויר הפסגות הזה. אז לא נצטרך להסביר ולא להצטדק.
במקום לתת דוגמה יפה כזו לעולם, אנחנו ניצבים כעת מול פני האנושות ונותנים דוגמה הפוכה - החל מהתנהגות הממשלה ועד להתנהלות בגני הילדים - כולם נמצאים בתחרות זה עם זה, מצפצפים זה על זה. רק בחסדי ה' אנחנו עוד קיימים כאן עם כל הפשלות שאנחנו עושים יום יום.
אלו דברים שצריך לחזור ולהסביר - קודם כול לעצמנו. שונאי ישראל הגדולים ביותר הם אנחנו עצמנו, כי ישראל היא בראש ובראשונה מושג רוחני של חיבור, של אהבה, של תמיכה ודאגה הדדית - ואנחנו בשנאה זה לזה, בדחייה זה מזה, מביעים שנאה, בוז וזלזול ברעיון היהודי, בועטים בחוקי הכוח העליון. אין פלא שכולם מתייחסים אלינו באופן דומה. אנחנו בעצמנו זורעים את השנאה באוויר הבינלאומי וקוצרים את התבואה בהתאם...