קרב צליחת מעברות הירקון

קרב צליחת מעברות הירקון:
קרב צליחת מעברות הירקון התרחש בסוף שנת 1917, במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, והיווה נקודת מפנה חשובה בדרכם של כוחות בריטיים וחבר העמים לכבוש את הארץ.
רקע:
לאחר כיבוש יפו ב-16 בנובמבר 1917, התקדמו כוחות בריטיים וחבר העמים צפונה לאורך מישור החוף.
נהר הירקון היווה מכשול טבעי משמעותי, שכן זרם אז בעוצמה רבה ורוחבו הגיע לכ- 100 מטרים.
הצבא העות'מאני התבסס על רכסי הכורכר מצפון לנהר, שם חפר תעלות מגן והקים ביצורים.
שליטה בעמדות אלו אפשרה להם לשלוט על הדרכים הראשיות לירושלים ולשאר חלקי הארץ, וכן להפגיז את יפו וחוף הים.
הקרב:
הניסיון הראשון: ב-24 בנובמבר 1917, ניסתה בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדית לצלוח את הירקון בשפך הנהר.
ההתקפה הצליחה תחילה, אך נתקלה בהתנגדות עות'מאנית קשה ובאש ארטילרית כבדה.
לאחר קרבות קשים, נאלצו הניו זילנדים לסגת חזרה לגדה הדרומית.
הניסיון השני: בלילה שבין 20 ל-21 בדצמבר 1917, נעשה ניסיון צליחה נוסף, הפעם על ידי הדיוויזיה ה-52 הסקוטית.
תחת פיקודו של מייג'ור גנרל ג'ון היל, הצליחו הסקוטים לחצות את הירקון בארבעה מקומות תוך שימוש בגשרים צפים שהונחו על ידי חיל ההנדסה.
לאחר מכן, התקדמו במהירות וכבשו את רכסי הכורכר, תוך גרימת אבדות קשות לכוחות העות'מאנים.
השלכות:
כיבוש רכסי הכורכר פתח בפני כוחות בריטיים וחבר העמים את הדרך לירושלים.
ב-9 בדצמבר 1917 נכבשה העיר העתיקה, ובכך הושלם הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל.
קרב צליחת מעברות הירקון נחשב לאחד הקרבות החשובים והקשים ביותר במערכה על ארץ ישראל.
הוא התאפיין בתעוזה, בהתמדה ובתכנון קפדני, והיווה עדות ליכולות הלחימה הגבוהות של כוחות בריטיים וחבר העמים.
מורשת:
זיכרון הקרב מונצח בכמה אנדרטאות, ביניהן עמוד זיכרון בתל כודאדי, עמוד זיכרון בראש גבעת כיכר היל ועמוד זיכרון על גדות הירקון בצומת הרחובות בן גוריון ואבא הלל ברמת גן.
הקרב תפס מקום חשוב בספרות ובקולנוע הישראלי, וסיפורו ממשיך לעורר עניין והשראה גם כיום