דר שלי תודה ,לשמוע אותך זה מוצארט .כשהקשבתי להרצאה הזאת הרגשתי התעלות נפלאה שבאה מהבנה.אהבתי את ההתייחסות לגורדייף מראה הרבה על הרצון של הדר שלי להביא לנו הכל כדי להסביר.הלוואי הרבה הרצאות כאלו.מי שכבר הגיע לפה אל תפסידו את ההרצאה .
למה אהבה לפי שיטתו של בעל הסולם היא הפתרון לכל הצרות לאנושות? כי כל הטבע הוא כח, תכונה, מערכת, נוסחה של אהבה. של חיבור ואחדות בין ניגודים, בין חם לקר, קשה לרך, לבן ושחור, זכר ונקבה, מתוק ומר, אור וחושך. בכל אטום וחלקיק, בכל דומם צומח וחי, כל היקום ומעבר לו , כל המציאות היא תוצאה של חיבור בין ניגודים, לאנושות ולאדם הפרטי כח אחד שולט מיום לידה, שנאת הזולת ואהבה עצמית על חשבונו, אגואיזם. בצירוף כח האהבה למשוואה מקיים האדם את החיבור בין הניגודים ובכך מפסיק להתנגד לטבע, ונכנס עמו להרמוניה. שהיא מטרת הטבע, להיטיב לנבראים. עד אז האדם יסבול סבל רב ועצום כדי שיכיר ויכנע לדרישת הטבע, עליו להשתדל בכוחו ובבחירתו באהבת הזולת. ובכך ירכוש שכל וחכמה לחבר בין שני הניגודים וישלים את הטבע שנברא בכוונה לא מושלם, אלא על האדם להשלימו, ולנהלו, ולהביאו לשלמות. ולמה עשה כך הטבע = אלוקים והיינו הך? כדי שהאדם יגדל ויתפתח בבחירתו החופשית ובכך ינצח על הבריאה כמנצח על תזמורת, ואילו היה נברא מראש מתוקן ומושלם? אזי היה כמו חיה כלב וחתול מושלמים המה, אלא דרגתם כרובוט נשלט ללא בחירה אלא אינסטיקט מוחלט. והרי הטבה אמיתית מאב לבנו אינה אלא שהבן יעלה ויגדל כדרגת אביו ואף מעליו. היינו שינצח על הטבע ממש כמו מי שברא אותו. ולא כשפוט בהמה כלב וחתול. אם כן הפתרון אינו בהגברת השנאה ממנה לא חסר ולא יחסר לעולם כי כך נטבע בנו מיום לידה (תקשורת אתם עושים עבודה גרועה ביותר סתם חבל הרבה מכות בדרך) וגם לא בביטול השנאה כי כח הוא בטבע ואין לבטלו. אלא רק בהוספה של אהבה וחיבור תוספת על תוספת תוך מודעות לתהליך. עם ישראל יתעורר!!! ואחריו העולם כולו!!!!! הטבע (אלוקים) דורש חיבור ואחדות ואם לא כן, לו כל האמצעי לחנך האדם והאנושות עד כניעתו. לא ינוח ולא ינום עד אשר תושלם מטרת הבריאה. להיטיב לנבראים. קומו אורו בני ישראל אתם הראשונים לממש הלימוד הזה!!!!!!!! וכשתידעו, תלמדו את אחיכם עמי העולם. זה נקרא אור לגויים. וזו עבודה שבינתיים אין אנו ראויים לה כלל. "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים!" אהבה חברים אהבה. זה הפתרון לכל פרט ולכולם יחד. איך? לעשות פרופגנדה של חיבור ולא של פירוד ושנאה....
לגב' דפנה בהקדמה להרצאה, ציטטת נכון את טקסט של הרמב"ם אך לא את תוכנו לכן מסקנתך לא נכונה. בהלכות תשובה פרק ה הלכה א' הרמב"ם מבהיר כי הבחירה חופשית מתקיימת ברמת האדם הפרטי, שהרשות נתונה לו. אך ברמת הקולקטיב הרמב"ם לא קבע כפי אמירתך כי ההשגחה קובעת את גורל הקולקטיב ומשם הסקת שההיסטוריה האנושית נקבעת ע"י ההשגחה. הרמב"ם לא אמר לא כלום אודות הבחירה של הקולקטיב כי עבורו הכלל מורכב מפרטים, שהם קובעים גורלם, לכן גורל הקולקטיב נקבע ע"פ קביעת הפרטים. כך בפרק ו' הלכה ה': " ולא הודיעו הבורא ( לאברהם) אלא מנהגו של עולם. הא למה זה דומה? לאומר העם הזה יהיה בהן צדיקים ורשעים."
שלי גולדברג מפספסת כאן בגדול, וחבל. נראה שהגיע הזמן להתקדם. לא מספיק לקבוע טריוויות כגון, "זיכרון זה ייעודו של האדם"... "מה תכלית של האדם? להיזכר..." "ההיזכרות שיש בו נשמה...", "וכשהוא נזכר הוא מפתח מודעות לייעודו, נוגע במשהו בעצמיותו, בילד הפנימי, בתכלית בשובע של נשמתו, ואז מרגיש סיפוק, משמעות, תכלית וחפץ להיות". זו תפישה חסרה! המקרא (לרבות פרשת 'בחוקותי') וגדולי חכמי ישראל אומרים הרבה יותר מזה: לא מספיק שהאדם יודע שיש בו נשמה ולא זו תכלית היותו, שכן אקסיומה אינה יכולה להוות תכלית ומשמעות; אקסיומה מהווה בסיס להבניית המשמעות. שכן ברור (אקסיומטית) מה שנאמר במובהק בפרשת בריאת האדם - באדם יש נשמה שאלהים הפיח בו. משמעות החיים אינה בידיעה זו, כל ילד יודע זאת... האם כל מי שקורא פרשה זו שנה אחרי שנה צריך להיזכר בכך? זה 'הזיכרון' הגדול המיוחל? זו ידיעה טריוויאלית! ההרצאה תקועה ברמת ה"איך" ו'ממה' נברא האדם - נכון, כתוב - מאדמה ומנשמה אלוהית. אבל מה משמעות היבראות זו?? לשם מה, לאיזו תכלית?
דר' שילה גולדברג ז''ל הייתי יכולה לשמוע וללמוד ממך 24/7 אבידה ענקית לעולם הזה, רווח ענק לעולם ההוא ❤️
חבל על הזמן מרתק עד מאוד ישר כוח ענק
יהי זכרה ברוך.
דר שלי תודה ,לשמוע אותך זה מוצארט .כשהקשבתי להרצאה הזאת הרגשתי התעלות נפלאה שבאה מהבנה.אהבתי את ההתייחסות לגורדייף מראה הרבה על הרצון של הדר שלי להביא לנו הכל כדי להסביר.הלוואי הרבה הרצאות כאלו.מי שכבר הגיע לפה אל תפסידו את ההרצאה .
Amazing
קסם!!!! תודה דר שלי
למה אהבה לפי שיטתו של בעל הסולם היא הפתרון לכל הצרות לאנושות?
כי כל הטבע הוא כח, תכונה, מערכת, נוסחה של אהבה. של חיבור ואחדות בין ניגודים, בין חם לקר, קשה לרך, לבן ושחור, זכר ונקבה, מתוק ומר, אור וחושך. בכל אטום וחלקיק, בכל דומם צומח וחי, כל היקום ומעבר לו , כל המציאות היא תוצאה של חיבור בין ניגודים,
לאנושות ולאדם הפרטי כח אחד שולט מיום לידה, שנאת הזולת ואהבה עצמית על חשבונו, אגואיזם.
בצירוף כח האהבה למשוואה מקיים האדם את החיבור בין הניגודים ובכך מפסיק להתנגד לטבע, ונכנס עמו להרמוניה. שהיא מטרת הטבע, להיטיב לנבראים.
עד אז האדם יסבול סבל רב ועצום כדי שיכיר ויכנע לדרישת הטבע, עליו להשתדל בכוחו ובבחירתו באהבת הזולת. ובכך ירכוש שכל וחכמה לחבר בין שני הניגודים וישלים את הטבע שנברא בכוונה לא מושלם, אלא על האדם להשלימו, ולנהלו, ולהביאו לשלמות. ולמה עשה כך הטבע = אלוקים והיינו הך?
כדי שהאדם יגדל ויתפתח בבחירתו החופשית ובכך ינצח על הבריאה כמנצח על תזמורת,
ואילו היה נברא מראש מתוקן ומושלם?
אזי היה כמו חיה כלב וחתול מושלמים המה, אלא דרגתם כרובוט נשלט ללא בחירה אלא אינסטיקט מוחלט.
והרי הטבה אמיתית מאב לבנו אינה אלא שהבן יעלה ויגדל כדרגת אביו ואף מעליו. היינו שינצח על הטבע ממש כמו מי שברא אותו. ולא כשפוט בהמה כלב וחתול.
אם כן הפתרון
אינו בהגברת השנאה ממנה לא חסר ולא יחסר לעולם כי כך נטבע בנו מיום לידה
(תקשורת אתם עושים עבודה גרועה ביותר סתם חבל הרבה מכות בדרך)
וגם לא בביטול השנאה כי כח הוא בטבע ואין לבטלו.
אלא רק בהוספה של אהבה וחיבור תוספת על תוספת תוך מודעות לתהליך.
עם ישראל יתעורר!!! ואחריו העולם כולו!!!!!
הטבע (אלוקים) דורש חיבור ואחדות ואם לא כן, לו כל האמצעי לחנך האדם והאנושות עד כניעתו. לא ינוח ולא ינום עד אשר תושלם מטרת הבריאה. להיטיב לנבראים.
קומו אורו בני ישראל אתם הראשונים לממש הלימוד הזה!!!!!!!!
וכשתידעו, תלמדו את אחיכם עמי העולם.
זה נקרא אור לגויים.
וזו עבודה שבינתיים אין אנו ראויים לה כלל.
"כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים!"
אהבה חברים אהבה. זה הפתרון לכל פרט ולכולם יחד.
איך?
לעשות פרופגנדה של חיבור ולא של פירוד ושנאה....
תודה לך על תזכורתך..!
עמוק ומרחיב אופקים.
לגב' דפנה בהקדמה להרצאה, ציטטת נכון את טקסט של הרמב"ם אך לא את תוכנו לכן מסקנתך לא נכונה. בהלכות תשובה פרק ה הלכה א' הרמב"ם מבהיר כי הבחירה חופשית מתקיימת ברמת האדם הפרטי, שהרשות נתונה לו. אך ברמת הקולקטיב הרמב"ם לא קבע כפי אמירתך כי ההשגחה קובעת את גורל הקולקטיב ומשם הסקת שההיסטוריה האנושית נקבעת ע"י ההשגחה. הרמב"ם לא אמר לא כלום אודות הבחירה של הקולקטיב כי עבורו הכלל מורכב מפרטים, שהם קובעים גורלם, לכן גורל הקולקטיב נקבע ע"פ קביעת הפרטים. כך בפרק ו' הלכה ה': " ולא הודיעו הבורא ( לאברהם) אלא מנהגו של עולם. הא למה זה דומה? לאומר העם הזה יהיה בהן צדיקים ורשעים."
שלי גולדברג מפספסת כאן בגדול, וחבל. נראה שהגיע הזמן להתקדם. לא מספיק לקבוע טריוויות כגון, "זיכרון זה ייעודו של האדם"... "מה תכלית של האדם? להיזכר..." "ההיזכרות שיש בו נשמה...", "וכשהוא נזכר הוא מפתח מודעות לייעודו, נוגע במשהו בעצמיותו, בילד הפנימי, בתכלית בשובע של נשמתו, ואז מרגיש סיפוק, משמעות, תכלית וחפץ להיות". זו תפישה חסרה! המקרא (לרבות פרשת 'בחוקותי') וגדולי חכמי ישראל אומרים הרבה יותר מזה: לא מספיק שהאדם יודע שיש בו נשמה ולא זו תכלית היותו, שכן אקסיומה אינה יכולה להוות תכלית ומשמעות; אקסיומה מהווה בסיס להבניית המשמעות. שכן ברור (אקסיומטית) מה שנאמר במובהק בפרשת בריאת האדם - באדם יש נשמה שאלהים הפיח בו. משמעות החיים אינה בידיעה זו, כל ילד יודע זאת... האם כל מי שקורא פרשה זו שנה אחרי שנה צריך להיזכר בכך? זה 'הזיכרון' הגדול המיוחל? זו ידיעה טריוויאלית! ההרצאה תקועה ברמת ה"איך" ו'ממה' נברא האדם - נכון, כתוב - מאדמה ומנשמה אלוהית. אבל מה משמעות היבראות זו?? לשם מה, לאיזו תכלית?