Видео

למה עשו את זה? לא הבנתי מה הקשר עם איכמאן ימ"ש

מרטיט את הלב

ממתק לשבת, פרשת ויקרא, ערב ראש חודש ניסן. המפתח להבנת ספר ויקרא טמון במוטיבציה הבסיסית של אדם המבקש להתקרב, לא להיות מקובע במקום, לא להיות מגושם, לא להיות חסר תנועה. הרצון הזה מביא את האדם, כל אדם, לפעול לפי כוחותיו לתיקון הסיפור האישי שלו. ולכאן נכנס סיפור המפתח. מסורת יהודי לוב, תוניס וג'רבה להתאסף בראש חודש ניסן לטכס ה"בסיסה" שנראית כמו עיסת סולת בלולה בשמן ובתוכה שקדים ותמרים ושאר מתוקים. לתוך העיסה מכניסים תכשיטים ועם המפתח של הבית מערבבים. המפתח עובר מיד ליד בין כל משתתפי הטכס. תוך כדי ערבוב העיסה נושא מחזיק המפתח תפילה ובה משאלות לב. הסוד של הטכס הזה הוא המפתח. אדם זקוק לבית ובית זקוק לדלת ודלת זקוקה למנעול. זו התמצית של תחושת האינטימיות שיוצרת את הבטחון האישי. ככה זה - הכל תלוי במפתח. למי שיש מפתח לבית יש כוח לצאת החוצה ולפעול במרחב הפתוח. ביאליק כבר עמד פעם על חווית העומד על ספו של בית נטול מפתח: "הוֹי, אִמְרוּ, הַגַּלִּים, הַדָּגִים בַּמְּצוּלָה, אֵיךְ אָבֹא בְּשַׁעֲרֵי אֶרֶץ הַסְּגֻלָּה, וּמַפְתְּחִי שָׁבוּר, וְהַדֶּלֶת נְעוּלָה?" ערב ראש חודש ניסן, ואנחנו כאן, בארץ הסגולה עם דלת מהססת. מי מרגיש בבית? מי מרגיש שהבית מקיא אותו החוצה? כמה עזבו את הבית מרצונם? כמה ביקשו בו מקלט ונדחו? ובכלל - מי מחזיק בידו את המפתח לבית? והאם יכולה חברה להיות נדיבה ולהעביר את המפתח מיד ליד, כדי שכל בני המשפחה ירגישו בבית? (תודה לנעמי פיק - ג'רבי על ערב ה"בסיסה" שערכה לנו בקהילת הרמב"ן). שבת שלום וחודש מבורך

חחח חברים נראלי אני היחיד שמגיב לסרטונים

סניף מק"ש -מודיעין

איזה סניף אתם? ריקוד יפה יישר כח!