אתרים היסטורים בישראל
אתרים היסטורים בישראל
  • Видео 69
  • Просмотров 505 474
שער ברקלי - הר הבית
המשנה מציינת במסכת מידות שער אחד בלבד בחומת הר הבית המערבית, וכך כתוב: "שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם, מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה. קִיפוֹנוֹס מִן הַמַּעֲרָב, מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. טָדִי מִן הַצָּפוֹן, לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם. שַׁעַר הַמִּזְרָחִי, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה...," שֶׁבּוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ יוֹצְאִים לְהַר הַמִּשְׁחָה:" (מידות א, ג).
יוסף בן מתתיהו לעומת זאת מתאר ארבעה שערים בכותלו המערבי של הר הבית בימי הבית השני, וכך הוא כותב בספרו קדמוניות היהודים: "בחלקים המערביים של החומה ניצבו ארבעה שערים: אחד שפנה אל ארמון המלך דרך העמק שבאמצע שנחצה לשם מעבר, שניים אל הפרבר, והשער האחרון אל שאר העיר...&...
Просмотров: 2 350

Видео

מערת קבורה צידונית בשטח ממלכת יהודה
Просмотров 3,5 тыс.21 день назад
לאחר חורבן בית ראשון בתחילת המאה השישית לפני הספירה, התיישבו במרשה אדומים כפי שהם עשו בכל דרומה של יהודה. עקב כך נקרא האזור כולו" אִידוּמיאָה". מרשה הייתה העיר המרכזית ששלטה במערב אדומיאה, במקביל לאדורים ששלטה במזרחה. אחרי כיבושי אלכסנדר מוקדון את המרחב הארץ ישראלי בשנת 332 לפסה"נ, הגיעו אליה גם צידונים שקיבלו אליהם את תרבות יוון. התפתחה בעיר קהילה יוונית, שהורכבה מאזרחים ואנשי צבא בדימוס, והעי...
כיבוש גמלא על ידי הרומאים
Просмотров 9 тыс.Месяц назад
אחד המהלכים האחרונים של דיכוי המרד בגליל ואולי הדרמטי שבהם, התחולל בגמלא. מדוע השקיע אספסיאנוס מאמץ כל כך גדול כדי לכבוש עיר במקום נידח יחסית? יש לכך שתי סיבות שאני מסביר אותן בסרט. על פי כתביו של יוסף בן מתיתיהו, גייסות אספסינוס, כללו שלושה לגיונות: החמישי, העשירי והחמישה עשר, שמונה עשר אלף חיילים. עליהם נתוספו 22 יחידות חי"ר, 6 יחידות פרשים, ועוד כ 11,000 קשתים רגליים, אלפיים פרשים מחילות בעל...
שער המוגרבים - הר הבית
Просмотров 6 тыс.2 месяца назад
שער המוגרבים הנמצא בצידו הדרומי של הכותל המערבי הוא הדרומי שבין שערי הר הבית הפתוחים. הוא נקרא על-שם רובע המוגרבים ומסגד המוגרבים הסמוך, שהיה מקודש למוסלמים מארצות המגרב. שער המוגרבים הוא היחיד בשערי הר הבית הנמצא בשליטת משטרת ישראל, בניגוד ליתר השערים שמצויים גם בשליטת הוואקף המוסלמי. אנחנו בסמוך לכותל המערבי, שאורכו הכולל 488 מטרים שנמשך עד לפינתו הצפון מערבית של הר הבית. לאורך החומה המערבית ...
נחל צולב וחומת המלך חזקיהו
Просмотров 6 тыс.2 месяца назад
במאה השמינית לפני הספירה ירושלים חווה שינוי דרמטי שבא לידי ביטוי בעיקר בגידול מואץ של תושבים ואזורי התיישבות. בתקופה זו קלטה ממלכת יהודה פליטים רבים מאזור שומרון, שנכבש בידי האשורים בשנת 722 לפנה"ס. בירושלים, מלך א חזקיהו שפעל להכין את ממלכתו ובירתה ירושלים להתמודד עם הצעד הבא הצפוי של האשורים, ניסיון לכבוש את ירושלים.נחל צולב שתחילתו בסמוך לשער יפו, היווה את גבולה הצפוני הטבעי של ירושלים לאחר ...
כורזים - הישוב היהודי מהמאה הראשונה
Просмотров 5 тыс.3 месяца назад
כורזים שנקראת בארמית כורזין, נוסדה במאה הראשונה לספירה. בסוף המאה השלישית או בראשית המאה הרביעית הגיעה לשיא פריחתה, והשתרעה על פני שטח של כשבעים דונמים, עד לגדה הצפונית של נחל כורזין. באותה תקופה נבנו בית הכנסת והרובע המרכזי שלה. בראשית המאה הרביעית, נהרסו חלק מבתי העיר ובית הכנסת, כנראה בעקבות רעש אדמה. אוסביוס, הבישוף של קיסריה במאה הרביעית, מתאר אותה א כעיר שהיתה חרבה. באמצע המאה הרביעית שוק...
בית הכנסת העתיק בגמלא
Просмотров 9 тыс.3 месяца назад
גמלא היתה התחנה האחרונה לפני מעבר הלגיונות הרומיים לירושלים, לדיכוי המרד הגדול, כיבוש ירושלים והרס בית המקדש. אנחנו מבקרים היום בבית הכנסת בגמלא, מבנה מיוחד במינו. בית כנסת שנבנה כנראה בימי אלכסנדר ינאי החשמונאי, וחרב עם כיבושה של העיר בידי הלגיונות הרומיים בפיקודם של אספסיאנוס וטיטוס בסתיו של שנת 67, שלוש שנים לפני חורבן בית המקדש השני. למידע נוסף בעברית: historicalsitesinisrael.com/בית-הכנסת-...
מרשה - מתקופת השופטים ועד תקופת החשמונאים
Просмотров 7 тыс.4 месяца назад
מרשה מלווה אותנו מתקופת השופטים ועד תקופת הורדוס, א עבר מרכ הפעילות באזור לבית גוברין. כמה נקודות על ציר ההיסטוריה: • מרשה נזכרת בספר יהושע פרק טו כאחת מערי שבט יהודה (יהושוע פרק טו). • רחבעם מלך יהודה ביצר את מרשה במאה העשירית לפנה"ס (דברי הימים ב פרק יא). • לאחר מרד חזקיהו בשנת 701 לפנה"ס, נפגעה מרשה יחד עם ערים רבות בעת מסעו של סנחריב מלך אשור ליהודה. • במאה ה-6 לפנה"ס מרד צדקיהו מלך יהודה ב...
שערי חולדה - הר הבית
Просмотров 11 тыс.4 месяца назад
המשנה במסכת מידות - פרק א משנה ג -, מתארת כך את חמשת שערי הר הבית: "שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם, מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה. קִיפוֹנוֹס מִן הַמַּעֲרָב, מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. טָדִי מִן הַצָּפוֹן, לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם. שַׁעַר הַמִּזְרָחִי, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה, שֶׁבּוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ יוֹצְאִים לְהַר ...
קשת רובינסון - הר הבית
Просмотров 5 тыс.5 месяцев назад
יוסף בן מתתיהו, מפקיד צבא בכיר בזמן המרד הגדול, והיסטוריון שחי ברומא לאחר שנתפס על ידי הרומאים, מתאר ארבעה שערים בכותלו המערבי של הר הבית בימי הבית השני, וכך הוא כותב בספרו קדמוניות היהודים: "בחלקים המערביים של החומה ניצבו ארבעה שערים: אחד שפנה אל ארמון המלך דרך העמק שבאמצע שנחצה לשם מעבר, שניים אל הפרבר, והשער האחרון אל שאר העיר...". ואכן יש עדות לקיומם של ארבעה שערים. שניים מהם מצויים מעל המח...
בית הכנסת העתיק בכורזים
Просмотров 6 тыс.7 месяцев назад
כורזים נוסדה כעיר יהודית, וזאת על פי מספר עדיות ובעיקר על פי מקווה הטהרה ובית הכנסת שנתגלו במקום. העיר נוסדה במאה הראשונה לספירה בחלקה הצפוני, הגבוה יותר של הגבעה עליה היא שוכנת. מאוחר יותר התפתחה כורזים כלפי דרום ומערב, ובסוף המאה השלישית או בראשית המאה הרביעית הגיעה לשיא פריחתה, והשתרעה על פני רוב הגבעה, על שטח של כ- 70 דונמים, עד לגדה הצפונית של נחל כורזים. כנראה שבתקופה זו נבנו בית הכנסת וה...
קשת אקה הומו (הנה האיש) - ירושלים
Просмотров 5 тыс.7 месяцев назад
אני עומד עשרות מטרים מערבית ממנזר האחיות ציון. מכאן ניתן לראות יפה מאוד את קשת ה"אקה הומו" אחת מהקשתות המפורסמות בירושלים, וזה לאו דוקא בשל הענין הארכיאולוגי שבה, אלא בשל המסורות הקשורות בה, ואני מתייחס לימיו האחרונים של ישו בירושלים. א שמה של הקשת הוא אקה הומו ובתרגום לעברית "הִנֵּה הָאִיש". בשנת 35לפנה"ס, בתקופת בית שני, הקים הורדוס בצפון מערב מתחם הר הבית את מצודת אנטוניה ע"ש המצביא הרומי מר...
בית צידה מלפני 3,000 שנים והברית בין דוד למלך גשור
Просмотров 8 тыс.8 месяцев назад
אבשלום, בנו של דוד המלך, שב לירושלים לאחר שלוש שנות גלות, שסביר להניח שבילה אותם כאן בבית צידה בירת ממלכת גשור. אבשלום חוזר לירושלים לאחר שהרג את אמנון שהיה אחיו מאמא אחרת, בעקבות האונס של אחותו תמר ע"י אמנון. דוד לא רצה לראות את אמנון במשך ארבע שנים מא שחזר ממלכת גשור לירושלים. לאחר ארבע שנים, פנה לבסוף אבשלום אל יואב בן צרויה שר צבאו של דוד בתלונה ואני מצטט: "למה באתי מגשור טוב לי עוד אני שם"...
קשת מרים - ירושלים
Просмотров 2,2 тыс.8 месяцев назад
אנחנו ברחוב הנוצרים, בלב הרובע הנוצרי מול קשת מרים על שם מרים אמו של ישו. הקשת מעוטרת בעיטור דמוי כריות, עיטור אופייני לתקופה הצלבנית. בתקופה הצלבנית, קשת מרים תחמה פתח שהוביל לרוטנדה של כנסיית הקבר, זה המבנה המעוגל נושא הכיפה סביב קברו של ישו, כך שהקשת מהווה עדות לשער מערבי קדום של הכנסייה. כפי שניתן לראות, בסיס השער נמצא נמוך יותר ממפלס הרחוב המודרני. השער נפרץ במהלך השיפוץ שערכו הצלבנים בכנס...
בית חג הנילוס ובית מרחץ רומי בציפורי
Просмотров 2,1 тыс.9 месяцев назад
במחצית הראשונה של המאה השנייה לספירה, חל שינוי קיצוני במערך העירוני של ציפורי. בעקבות גידול האוכלוסייה, שחלקו כתוצאה של מרד בר כוכבא, ורק אציין שעל פי גזרות הקיסר אדריאנוס לאחר דיכוי מרד בר כוכבא בשנת 136 שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד", אסרו על היהודים להתיישב בירושלים ובסביבתה. התוצאה היתה, שיהודים התישבו בערים אחרות, כמו ציפורי, טבריה ויפו. כתוצאה מגידול האוכלוסייה בציפורי, הוחלט להגדי...
בריכת הסטרותיון ואספקת המים לבית המקדש לפני 2,000 שנים
Просмотров 10 тыс.10 месяцев назад
בריכת הסטרותיון ואספקת המים לבית המקדש לפני 2,000 שנים
נחל קדרון בתקופת בית המקדש
Просмотров 3,6 тыс.11 месяцев назад
נחל קדרון בתקופת בית המקדש
המערה הפולנית
Просмотров 3,1 тыс.11 месяцев назад
המערה הפולנית
קברים מהתקופה הרומית בסמוך לנחל ארבל
Просмотров 4,1 тыс.11 месяцев назад
קברים מהתקופה הרומית בסמוך לנחל ארבל
יישוב מתחת לקרקע בן 2000 שנים
Просмотров 103 тыс.Год назад
יישוב מתחת לקרקע בן 2000 שנים
יד אבשלום - ירושלים
Просмотров 7 тыс.Год назад
יד אבשלום - ירושלים
חורבת קיאפה ודויד המלך
Просмотров 12 тыс.Год назад
חורבת קיאפה ודויד המלך
עין נשוט - בית כנסת מתקופת התלמוד
Просмотров 9 тыс.Год назад
עין נשוט - בית כנסת מתקופת התלמוד
מערת הפעמון
Просмотров 4,3 тыс.Год назад
מערת הפעמון
מערת האיגרות - בר כוכבא
Просмотров 7 тыс.Год назад
מערת האיגרות - בר כוכבא
קבר זכריה - ירושלים
Просмотров 7 тыс.Год назад
קבר זכריה - ירושלים
אמפיתאטרון רומי - בית גוברין
Просмотров 7 тыс.Год назад
אמפיתאטרון רומי - בית גוברין
בית הכנסת העתיק בואדי חמאם
Просмотров 4,1 тыс.Год назад
בית הכנסת העתיק בואדי חמאם
קבר בני חזיר
Просмотров 18 тыс.Год назад
קבר בני חזיר
מערת קולומבריום מהעת העתיקה
Просмотров 3,7 тыс.Год назад
מערת קולומבריום מהעת העתיקה

Комментарии

  • @user-lp7nc4hc5n
    @user-lp7nc4hc5n 5 часов назад

    מרגש מאוד! הכי מעניין איזה אוצרות חבויים בתוך הר הבית לו יכולנו לחקור

  • @guynelvand3560
    @guynelvand3560 4 дня назад

    👍👍👍👍👍👍👍

  • @Retep-m4s
    @Retep-m4s 5 дней назад

    Please add translation to these videos!

    • @Historical-Sites-In-Israel
      @Historical-Sites-In-Israel 3 дня назад

      Hi, There is a separate channel with all videos in English. See link to one of the videos - ruclips.net/video/zLp6pwR7Qx4/видео.html

  • @Retep-m4s
    @Retep-m4s 5 дней назад

    Translation please 🙏

  • @Hello7717
    @Hello7717 12 дней назад

    מת על הסרטונים שלך

  • @phnmnn
    @phnmnn 13 дней назад

    למה לא מזכירים שיש שני שערים? וזה מעיד על זה שזו עיר שעריים?

    • @Historical-Sites-In-Israel
      @Historical-Sites-In-Israel 12 дней назад

      תודה על ההערה. אני בהחלט מסכים שהנושא של שני השערים היה צריך להיות מודגש. אכן נמצאו שני שערים ולכן גם ההתאמה לשם שעריים. השער הדרומי פונה אל עמק האלה והשער המערבי לכיוון תל עזקה. אוסיף על כך בהמשך באתר historicalsitesinisrael.com בעמוד הסרט "חורבת קיאפה", ושוב תודה.

  • @PanteRan
    @PanteRan 13 дней назад

    מרתק...אכן יש אמה שוחקת ואמה עוקבת ...אמה טרקסין...בת חמש ובת שש...

  • @nirplotkin
    @nirplotkin 14 дней назад

    לשאלת הסיום- שער דוד הוא שער ציון בשל קרבתו לקבר דוד. ולא שער האשפות כפי שענית לשאלה.

    • @Historical-Sites-In-Israel
      @Historical-Sites-In-Israel 13 дней назад

      אכן שער ציון נקרא גם שער דוד, אך שערים אחרים נקראו גם הם בשם דוד בתקופות שונות. כפי שציינתי, לפני שפינו היהודים את הרובע היהודי טרום מלחמת השחרור, יהודי הרובע קראו לשער האשפות שער דוד. בתקופה מוקדמת יותר נקרא גם שער יפו שער דוד ולכן גם רחוב דוד מתחיל בסמוך לשער יפו. תודה לך על התוספת.

  • @zivanshavit8104
    @zivanshavit8104 18 дней назад

    הלניסטי.. קוראים לזה '''בית שני''

  • @user-pu8mc5mh5m
    @user-pu8mc5mh5m 25 дней назад

    למה לא מתלווה לכל קבלן פקח מטעם ראשות העתיקות? מי יודע כמה עושר גיאולוגי הם טוחנים בבולדוזרים שלהם. לפני שנים אני עובר בשטח שעובר עכשיו כביש 1. בדיוק סללו אותו. ואני רואה שם כניסת אבן חצובה. [סגנון של שער עם כמה שכבות...ראיתי דבר דומה כמה פעמים מחלון האוטובוס מחיפה לתל אביב יש שם איזה כפר ערבי [עם הגב לים] לא יודע איך קוראים לו] חבל שאי אפשר להוסיף לכיתוב פה ציור/תמונה הייתם מבינים. וגם נדמה לי עוד כניסת מערה. זה היה שבת עברנו שם אני וחבר. לא יודע מה יצא מזה אבל אני מבין שצרכי סלילת הכביש גרמו לרמוס את השער הזה שלפי הבנתי סיפר סיפור של עולם שלם בתת קרקע...[ולא פלא...אזור ירושלים הוא אסור עם הרבה שכיות חמדה ארכאולוגית שטרם התגלו . כך לבי אומר לי. ובעצם לא רק תחושה אלא עוד מחשבה. לכן אני גורס שלכל קבלן הכי קטן...צריך להצמיד פקח מטעם ראשות העתיקות.

  • @Hello7717
    @Hello7717 26 дней назад

    באיזה מקום אפשר להצטלם עם שער הרחמים? הבנתי שליד השער זה בית קברות מוסלמי אז מסוכן.. איזה מקום הוא בטוח ליהודים וקרוב כמה שיותר לשער?

    • @Historical-Sites-In-Israel
      @Historical-Sites-In-Israel 26 дней назад

      אכן בצמוד זה בית קברות מוסלמי אבל המקום בטוח. לא רחוק משם נמצא שער האריות ושם נוכחות רצופה של המשטרה

  • @ForexRevolution
    @ForexRevolution 27 дней назад

    תיזהרו מבני דודים יש להם תחביב לאסוף עתיקות לא בדיוק בצורה חוקית

  • @MBY1952
    @MBY1952 27 дней назад

    צורת ההגשה והתוכן מעולים. תודה רבה על ההשקעה.

  • @shayazran
    @shayazran 27 дней назад

    קייפא היה קיים רק 40 שנה וכנראה היה אתר כנעני שננטש על רקע הקמת הממלכות (ישראל, יהודה, אדום, עמון, מואב, ארם). מצאו בבית שמש עצמות🐖. בתק׳ המלכים לא אכלו חזיר? אתה חושב שהניחו תפילין ועשו ברית מילה? זה התחיל עם ספר דברים במאה ה-7. קופסה ריקה שמצאו כאילו היא דגם מוקטן של המקדש ומייצגת מונותאיזם כי לא מצאו בפנים צלמית זה דבר מגוחך

  • @juanmiguelsanchezamat8753
    @juanmiguelsanchezamat8753 27 дней назад

    GOD BLESS ISRAEL 🕊️🇮🇱🙌🏻🙏🧿

  • @danielschneider1124
    @danielschneider1124 27 дней назад

    יישר כוח!

  • @kayvee9576
    @kayvee9576 Месяц назад

    אהבתי תמשיך ככה מעניין מאודדד❤

  • @kayvee9576
    @kayvee9576 Месяц назад

    איזה ערוץ מדהים נתקלתי בו ככה תוך כדי שחשפתי דברים על ארכיאולוגיה איזה כיף הייתי רוצה לראות עוד סדרות על התקופות של היהודים פעם, תמיד הייתי רוצה לדעת איך נראה חייל יהודי פעם, ובכללי הייתי שמח לראות עוד על ארכיאולוגיה יהודית ומקומות מרתקים איזה מרגש תודה רבה

  • @amirishai7367
    @amirishai7367 Месяц назад

    ארונות כורזים .אני חושב שהיו מעבר מי גשמים

  • @amiami7235
    @amiami7235 Месяц назад

    סיפור המקום דרך הטקסט המקראי בתוספת כתובות חוץ וממצאים ארכיאולוגים מועברים בצורה מעניינת וברורה .כל הכבוד ותודה

  • @Peaceman324
    @Peaceman324 Месяц назад

    למה אין התייחסות ספציפית לכך שלעיר הזאת יש 2 שערים, דבר שאם אני לא טועה הוא יחסית נדיר לערי יהודה באותה תקופה וכמובן לסדר גודל של העיר. כאשר במקרה אנחנו יודעים שהפלישתים בורחים דרך "שעריים" שנמצאת בין שוכה לעזקה? שעריים == 2 שערים? מבין שיש ויכוח לגבי זה אבל נראה לי ההיגיון צריך לגבור.

  • @AmosZana2022
    @AmosZana2022 Месяц назад

    לא מבין למה ירושלים תמיד ניקשרת לגויים ואומות העולם שכבשו וניסו להרוס אותה ולא במורשת המפוארת מלאת ההוד של היישוב היהודי והבנייה של העיר. בידוע ההיסטוריה שלה מתחילה בעקידת יצחק מדהימה ומפוארת.

  • @onrylary6126
    @onrylary6126 Месяц назад

    שלום לך יהודה היקר מתענגים מאוד על ההגשה הנהדרת והמקצועית שלך מבקש להאיר וסליחה ממך שלא נהוג לומר את שם ה' אד-ני רק בכינוי ה' . נשמח לתגובה המשךיום טוב ופורה לך וכולנו תודה רבה לך.

  • @onrylary6126
    @onrylary6126 Месяц назад

    שלום לך יהודה היקר מתענגים מאוד על ההגשה הנהדרת והמקצועית שלך מבקש להאיר וסליחה ממך שלא נהוג לומר את שם ה' אד-ני רק בכינוי ה' . נשמח לתגובה המשךיום טוב ופורה לך וכולנו תודה רבה לך.

  • @user-pq1qr4mg5r
    @user-pq1qr4mg5r Месяц назад

    כל הכבוד תודה תודה על הרצאה מאלפת. מודה מקרב ליבי המשך לעשות חיל. לאנשים הצמאים לשמוע מקור שפתייך תודה

  • @ariesobol
    @ariesobol Месяц назад

    יהודה תן כבוד למגלה גמלא. לשמריה גוטמן. לזכותו ניתן לומר. שהיה חבר קיבוץ ארכאולוג חובב שחשף את שביל הנחש למצדה. איתר וחקר את גמלא ,שלא היה ידוע איכן הוא הרכס שעליו כתב יוספוס פלביוס. ה הממסד האקדמי לא נתן לא את הכבוד שהיה מגיע לו .

    • @Historical-Sites-In-Israel
      @Historical-Sites-In-Israel Месяц назад

      אכן כל הכבוד לשמריה גוטמן על הזיהוי המדהים של גמלא. בסוף הסרט פרטים על ספרו - גמלא: עיר במרד, ספר שאני ממליץ בחום לכל המתעניינים בעיר המופלאה גמלא

  • @sarabloc8070
    @sarabloc8070 Месяц назад

    גם לנוסעים באוטובוסים

  • @sarabloc8070
    @sarabloc8070 Месяц назад

    שלום חבל שלא שמים תרגום...לחרשים

  • @alizashoham5314
    @alizashoham5314 Месяц назад

    תודה רבה רבה אשר. סרטון מעניין, משכיל ,מרתק!!!

  • @user-yo4sx2mj9v
    @user-yo4sx2mj9v Месяц назад

    תיקון קטן. רבי יהודה הנשיא קבור בציפורי.

  • @sergemarre1726
    @sergemarre1726 Месяц назад

    Shalom et kol ha kavod très bonne vidéo.ainsi que celle sur la Beit Ha knesset (pardon de faire ce commentaire en Français "ha ivrit cheli, lo kol kar tov" Je m appelle Avraham et j habite à Sfat, je suis passionné de cette époque, surtout ici en Galilée, j ai lu plusieurs fois les écrits de Flavuis Josephe à ce sujet . Je me suis rendu il y a quelques années à Gamla avec ma femme pour visiter le site avec le livre de F. Josephe sous le bras, j ai été très ému de découvrir tout ça, je suis même allé jusqu' au bout du sommet de cette bosse et j ai lu des Tehilim pour la mémoire de toutes ces âmes victime du massacre. J ai d'ailleurs des questions concernant cette tour !..1. Comment se fait il que la base de la tour reste intacte alors que c est de là qu' on était extraite les 5 pierres? - 2 ou on pu être inhumés tous ces corps, surtout ce qui se sont jetés dans le vide 5000 corps dans le ravin? Y a t il eu des fosses communes au bas de cette colline ? - 3 la pente de ce ravin me paraît (bien que pentu) pas assez forte pour donner la mort, je pense que la sédimentation après 2000ans a du adoucir la pente ?....Avez vous fait une vidéo sur l étape précédente ; je veux parler de Yodsfat (le Film !) non ce n est pas un film malheureusement mais le récit de Flavuis Josephe est d anthologie pour cette époque!...Il avait fortifié toute la Galilée, et son destin a basculé à Yodsfat! On ne se lasse pas.....! Bé Hatslaha !

    • @Historical-Sites-In-Israel
      @Historical-Sites-In-Israel Месяц назад

      תודה וכל הכבוד לך על ביקור בעיר העתיקה בגמלא, מסלול לא קל. המגדל שרואים היום הוא בחלקו הגדול משוחזר בדיוק מהסיבה שצינתה. השיפוע הוא בהחלט תלול, נכון שפחות תלול בהשוואה למשל לארבל, אך צריך לקחת בחשבון שאותם אנשים ולוחמים שנפלו לעבר העמק היו במצור במשך חודשים רבים, תשושים ורעבים לאור חוסר המזון שהיה בנמצא, ובנסיבות אלו, נפילה ממדרון שכזה הובילה למותם. לא ידוע לי על קברי אחים באזור. תודה על השאלות. אם יותר קל לך באנגלית, הסרט על גמלא באנגלית - ruclips.net/video/fExZFfS14ng/видео.html

    • @sergemarre1726
      @sergemarre1726 Месяц назад

      Toda Raba...Bé Hatslaha !

  • @user-ey1oc5uh8y
    @user-ey1oc5uh8y Месяц назад

    בזה אחר זה אנו רואים ונחשפים למקומות המאמתים את היותינו כאן בארץ ,כמה שזה מחזק ומחכים .תודה רבה

  • @atarareizel7808
    @atarareizel7808 Месяц назад

    תודה רבה. מאד מעניין והסבר מעולה. ❤

  • @danielschneider1124
    @danielschneider1124 Месяц назад

    יישר כוח!

  • @gilbenhayim
    @gilbenhayim Месяц назад

    זה קרה בשמחת תורה. כב תשרי

  • @angora34
    @angora34 Месяц назад

    מרתק ומעניין ! וגם עצוב 😔 אגב, הפריצה לגמלא, 22 לחודש תשרי, זה בדיוק באותו תאריך שחווינו את ה- 7.10 ( לפי התאריך העברי כמובן)

  • @user-jx6jb1xz2k
    @user-jx6jb1xz2k 2 месяца назад

    תודה על התוכן. אגב יש ברובע היהודי עדיין כמה בתים של ערבים ממרוקו. כאשר דגל מרוקו מתנוסס מעל הבתים. לא יודע להגיד אם אלו צאצאי תושבי השכונה המקורית.

  • @ilfyf
    @ilfyf 2 месяца назад

    ראו למה הוואקף שולט שם...בגלל משה דיין והעתיקות שלו

  • @netanel____
    @netanel____ 2 месяца назад

    תודה רבה על תוכן איכותי

  • @angora34
    @angora34 2 месяца назад

    מרתק ! תודה רבה ! ברצוני רק להוסיף שהגשר לשער המוגרבים איננו בטיחותי ומהנדסים כבר אמרו שחובה לפרקו ולבנות חדש. העסק מתעכב מ"חשש" למהומות של הערבים. כרגיל......

  • @danielschneider1124
    @danielschneider1124 2 месяца назад

    יישר כח!

  • @ShuraSaar-je8tf
    @ShuraSaar-je8tf 2 месяца назад

    חזרה לשורשים אח! ירושלים! אפילו צלצול המילה מספיק כדי לעורר משיכה חזקה וגעגוע עמוק בלתי מוסבר, ולא רק בלב היהודים מלידה. ישנו חוק בחכמת הקבלה לפיו, לכל שורש רוחני ישנו ענף גשמי בעולם שלנו, החוק הזה נקרא "חוק שורש וענף". ירושלים בשורשה היא כוח רוחני שנובע מיראה שלמה, מהפחד לא לקיים את רצון העליון, שרצונו שנתעורר לאהבת אחים, להשלמה, לשלום, לשלמות האומה, ונדביק באחדותנו את כל העמים. בין השורש לענף ישנו קשר נסתר, ויוצא כך שמי שליבם נמשך לרעיון העליון, לשורש הירושלמי, נמשכים בהתאמה לעיר ההררית עצמה. וכשהם מגיעים אליה, הם חווים התרגשות מיוחדת. יש עליהם השפעה ממשית גם מאותה הקרקע, מאותו מקום גיאוגרפי שבו הם עומדים. בסופו של דבר, הקשר הנסתר בין הענפים והשורשים יהיה גלוי לנצחיות. בעבר הוא היה כבר מוחשי לגמרי לתקופת מה, בימי בית המקדש, כשישראל עסקו באיחוד הלבבות, וכל העולם עלה אז לרגל להתפעל וללמוד מהם את חכמת החיבור. אבל הקשר נשבר כשעם ישראל נפל לשנאה פנימית. חוסר ההתאמה המזעזע בין שורשה של ירושלים והיושבים בה, הביא את הקרקע לפלוט אותנו ממנה. עד היום, למרות שחזרנו ארצה, הקשר בין שורש ישראל ובירתה ירושלים לענף שלה חלש, כמעט ונעלם. משום שגם אחרי שעלינו ארצה מהגלות אנחנו לא דואגים להביא את עצמנו לאחדות, להתאמה לשורש הרוחני של ארצנו. לאחרונה גם גדלו בינינו הפירוד והשנאה, והם מסכנים אותנו ואת קיומנו כאן. עלינו להתחיל להתייחס לקרקע שאנחנו חיים עליה ונקראת ארץ ישראל, כאל ענף של שורש קדוש, ולקדש אותה בהתאם, ביראה, בדאגה גדולה לאהבה וחיבור בינינו. במידה שנשייך את עצמנו לשורש ישראל וירושלים ליבה, נהיה שייכים גם לאדמתה. אחרת אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוב נרדפים בגלות. בדיוק כמו שכתב המקובל הרב ברוך שלום אשלג (הרב"ש): "עניין הגלות בא רק בזמן שלא שומרים את ערכה של הארץ, וממילא אין מכבדים את הארץ כפי שהיא ראויה, לכן הארץ זורקת את האדם לחוץ לארץ, כמו שכתוב, 'ותקיא הארץ את יושביה'. וה' יעזור לנו שנזכה להבין את מעלת ערכה של ארץ ישראל ולידע איך להחשיבה שלא תקיא אותנו חס ושלום".

  • @ShuraSaar-je8tf
    @ShuraSaar-je8tf 2 месяца назад

    חזרה לשורשים אח! ירושלים! אפילו צלצול המילה מספיק כדי לעורר משיכה חזקה וגעגוע עמוק בלתי מוסבר, ולא רק בלב היהודים מלידה. ישנו חוק בחכמת הקבלה לפיו, לכל שורש רוחני ישנו ענף גשמי בעולם שלנו, החוק הזה נקרא "חוק שורש וענף". ירושלים בשורשה היא כוח רוחני שנובע מיראה שלמה, מהפחד לא לקיים את רצון העליון, שרצונו שנתעורר לאהבת אחים, להשלמה, לשלום, לשלמות האומה, ונדביק באחדותנו את כל העמים. בין השורש לענף ישנו קשר נסתר, ויוצא כך שמי שליבם נמשך לרעיון העליון, לשורש הירושלמי, נמשכים בהתאמה לעיר ההררית עצמה. וכשהם מגיעים אליה, הם חווים התרגשות מיוחדת. יש עליהם השפעה ממשית גם מאותה הקרקע, מאותו מקום גיאוגרפי שבו הם עומדים. בסופו של דבר, הקשר הנסתר בין הענפים והשורשים יהיה גלוי לנצחיות. בעבר הוא היה כבר מוחשי לגמרי לתקופת מה, בימי בית המקדש, כשישראל עסקו באיחוד הלבבות, וכל העולם עלה אז לרגל להתפעל וללמוד מהם את חכמת החיבור. אבל הקשר נשבר כשעם ישראל נפל לשנאה פנימית. חוסר ההתאמה המזעזע בין שורשה של ירושלים והיושבים בה, הביא את הקרקע לפלוט אותנו ממנה. עד היום, למרות שחזרנו ארצה, הקשר בין שורש ישראל ובירתה ירושלים לענף שלה חלש, כמעט ונעלם. משום שגם אחרי שעלינו ארצה מהגלות אנחנו לא דואגים להביא את עצמנו לאחדות, להתאמה לשורש הרוחני של ארצנו. לאחרונה גם גדלו בינינו הפירוד והשנאה, והם מסכנים אותנו ואת קיומנו כאן. עלינו להתחיל להתייחס לקרקע שאנחנו חיים עליה ונקראת ארץ ישראל, כאל ענף של שורש קדוש, ולקדש אותה בהתאם, ביראה, בדאגה גדולה לאהבה וחיבור בינינו. במידה שנשייך את עצמנו לשורש ישראל וירושלים ליבה, נהיה שייכים גם לאדמתה. אחרת אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוב נרדפים בגלות. בדיוק כמו שכתב המקובל הרב ברוך שלום אשלג (הרב"ש): "עניין הגלות בא רק בזמן שלא שומרים את ערכה של הארץ, וממילא אין מכבדים את הארץ כפי שהיא ראויה, לכן הארץ זורקת את האדם לחוץ לארץ, כמו שכתוב, 'ותקיא הארץ את יושביה'. וה' יעזור לנו שנזכה להבין את מעלת ערכה של ארץ ישראל ולידע איך להחשיבה שלא תקיא אותנו חס ושלום".

  • @grapho3121
    @grapho3121 2 месяца назад

    משה דיין המרושע קיבל את הר הבית.. ומסר אותו ברצונו לידי הוואקף.. דברים אלו יהיו "לזכות" נשמתו... אי שם בשאול תחתית

  • @user-mp4bc7fv4q
    @user-mp4bc7fv4q 2 месяца назад

    אמרת "שער מזרחי של כנסית הקבר". לא אמור להיות שער מערבי?

    • @Historical-Sites-In-Israel
      @Historical-Sites-In-Israel 2 месяца назад

      תודה רבה, אכן מערבי ולא מזרחי. נעדכן בכתובים השונים

  • @user-he6qm8gp8r
    @user-he6qm8gp8r 2 месяца назад

    איזה מינהג מדהייים אני פשוט המום מהרגישות המדהימה לזולת בתקופה ההיא

    • @angora34
      @angora34 5 часов назад

      ככה ניראים החיים, כשמכניסים את התורה שהיא דבר השם ( שכולו רחמים אהבה ואמפטיה) לחיים

  • @schwartz8990
    @schwartz8990 2 месяца назад

    מרבית מהאוצרות והעדויות נשדדו והושמדו ע"י בדואים וערבים שהשאירו אחריהם הרס רב בתהליך. חבל מאוד לראות איך ההיסטוריה שלנו נהרסת.

  • @grapho3121
    @grapho3121 2 месяца назад

    02:20 זו לא חותמת של המלך חזקיה, הוא לא היה משתמש בצלמים וסימנים שאסורים ביהדות. החותמת הזו חתומה על פפירוס שהיה מיועד ונשלח למלך חזקיה ע"ה, ככל הנראה ע"י מלך מצרים או אשור. איפה המקצועיות שלכם

  • @HODU-LAASHEM-KI-TOV
    @HODU-LAASHEM-KI-TOV 2 месяца назад

    מובא במדרש איכה רבה שהיו בירושלים מאות ואפילו אלפים שווקים ורחובות בירושלים העתיקה קודם חורבן בית ראשון. חצרות בתוך חצרות....

  • @elyacohen7548
    @elyacohen7548 2 месяца назад

    ❤🔥👍