Видео

Es la serie más hermosa que he visto amo a sus actores mi favorito Lior Raz. Shalom por siempre.

גם אני חווה את המצב כך

❤

So, terrorism in Israel doesn't bother them. What makes them angry is paying taxes? Typical Israel celebrities.

Love from India

Ich liebe

Wer can we watch? #NETFLIX?

אסור לשכוח את כל האנשים שמניעים מאחורי הקלעים

בוקר טוב , אלוף אבל נראה מקצועי ואמין , שאפו כל הכבוד

❤

🇵🇸🇵🇸🇵🇸

מדהים יאללה עונה 4

Simply incredible...fabulose

Fauda is a great série...love Lior Raz❤🥰🥰🥰🙏🙏💐👏👏👏👏👏👏

La meilleure série lior raz j'adore

Adore the series.

אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש. גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר. אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה. לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון. תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו. אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור. המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל. הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית? כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם. לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות.

חיסון של לב בואו לרגע אחד נניח שכולם באמת צודקים, המתחסנים והלא מתחסנים. אלו שהתחסנו מרגישים שאין מוצא, ושהחיסון יגאל אותם ואת העולם מנגיף אכזרי, יחזיר אותם לשיגרה ויביא להם שקט, שלווה ובריאות. הלא מחוסנים מאמינים שהחיסון יותר מסוכן מהנגיף עצמו, והוא נזק עצום לבריאותם ומתאפיין גם בתופעות לוואי קשות. מן הסתם, עד היום היה ברור לכולם שחיסון אמור לחסן ולשמור אותנו מפני המחלה עצמה, ומי שלא מתחסן לוקח סיכון, לכן הבחירה בידו. היום מפרסמים לנו בתקשורת שהחיסון לא מבטיח לשמור עליך, וזה מותנה שגם אחרים יתחסנו. מצד שני מומחים רבים בתחום הרפואה טוענים שדווקא הלא מחוסנים, או אלו שמחוסנים באופן טבעי, הם אלו שבזכותם המגיפה יכולה להעצר ולהעלם. כך נראה שגם אנשי המקצוע בתחום הרפואה חלוקים בדעתם לכאן ולכאן. אז איך אפשר להמשיך לחיות כשהעם מפוצל, מבולבל, הדיעות חלוקות, וכל אחד באמונתו יחיה? נראה שההסטוריה חוזרת, ואיזה יד נעלמה מביאה אותנו לכאוס, פילוג ובילבול בכוונה. אומרים שחכם לומד מנסיונות העבר, והעבר שלנו מראה בבירור, שכל פעם שהעם נחצה לשניים, נלחם זה בזה - יצאו כולם נפסדים והביאו על עצמם מכות ואסונות. (ראה, חורבן בית ראשון ושני). מצד שני, ההסטוריה גם מראה שכל פעם שחרב חדה היתה מונחת על צווארינו, ניצלנו ממנה בזכות החיבור והאיחוד בינינו מעל כל חילוקי הדעות. (ראה מגילת אסתר) אז בואו נחליט ונקבע שהחיסון האמיתי שמשותף לכולנו הוא החיסון מפני פילוג, שינאה וריחוק. ורק אם נכבד איש את רעהו, נשפיע אמפטיה, אהבה ונתינה זה לזו - יבוא לציון גואל ויגאל אותנו מכל רע ומכל פגע.

חיסון של לב בואו לרגע אחד נניח שכולם באמת צודקים, המתחסנים והלא מתחסנים. אלו שהתחסנו מרגישים שאין מוצא, ושהחיסון יגאל אותם ואת העולם מנגיף אכזרי, יחזיר אותם לשיגרה ויביא להם שקט, שלווה ובריאות. הלא מחוסנים מאמינים שהחיסון יותר מסוכן מהנגיף עצמו, והוא נזק עצום לבריאותם ומתאפיין גם בתופעות לוואי קשות. מן הסתם, עד היום היה ברור לכולם שחיסון אמור לחסן ולשמור אותנו מפני המחלה עצמה, ומי שלא מתחסן לוקח סיכון, לכן הבחירה בידו. היום מפרסמים לנו בתקשורת שהחיסון לא מבטיח לשמור עליך, וזה מותנה שגם אחרים יתחסנו. מצד שני מומחים רבים בתחום הרפואה טוענים שדווקא הלא מחוסנים, או אלו שמחוסנים באופן טבעי, הם אלו שבזכותם המגיפה יכולה להעצר ולהעלם. כך נראה שגם אנשי המקצוע בתחום הרפואה חלוקים בדעתם לכאן ולכאן. אז איך אפשר להמשיך לחיות כשהעם מפוצל, מבולבל, הדיעות חלוקות, וכל אחד באמונתו יחיה? נראה שההסטוריה חוזרת, ואיזה יד נעלמה מביאה אותנו לכאוס, פילוג ובילבול בכוונה. אומרים שחכם לומד מנסיונות העבר, והעבר שלנו מראה בבירור, שכל פעם שהעם נחצה לשניים, נלחם זה בזה - יצאו כולם נפסדים והביאו על עצמם מכות ואסונות. (ראה, חורבן בית ראשון ושני). מצד שני, ההסטוריה גם מראה שכל פעם שחרב חדה היתה מונחת על צווארינו, ניצלנו ממנה בזכות החיבור והאיחוד בינינו מעל כל חילוקי הדעות. (ראה מגילת אסתר) אז בואו נחליט ונקבע שהחיסון האמיתי שמשותף לכולנו הוא החיסון מפני פילוג, שינאה וריחוק. ורק אם נכבד איש את רעהו, נשפיע אמפטיה, אהבה ונתינה זה לזו - יבוא לציון גואל ויגאל אותנו מכל רע ומכל פגע.

האם המחשבות שלנו שורפות את העולם? מציפות אותו בשטפונות? לישראלי הממוצע יתכן שקשה להבחין בין חם מאד לממש חם, אבל חשוב שנדע שאנחנו בעיצומו של גל חום קיצוני, שעל פי מומחי אקלים לא נראה כמותו מאז שנות השמונים. ואם לא נשנה משהו, זה רק ילך ויחמיר. בשנת 2019 הכריזו אלפי מדענים של האו"ם, כי העולם עומד להגיע לנקודת אל-חזור אם תחול התחממות עולמית של 1.5 מעלות צלזיוס נוספות. מאז ועד היום משבר האקלים הולך ומדרדר. מה הטבע רוצה מאיתנו? בשנת 2021 הגיע הזמן שנפתח מודעות לכך שדווקא אנחנו אלה שמשפיעים על הטבע באינספור ערוצים שבהם אנחנו לא שולטים בצורה נכונה, וההשלכות של מעשים שלנו מחבלות קריטית בתגובת הטבע. הטבע הוא גוף חי, אומנם זה לא מתרחש באותו זמן ולא באותו מקום, אבל הטבע יוצא מאיזון ומגיב בחריפות, ואת התוצאות אנחנו רואים במכות חום או קור, שטפונות או שרפות, התפרצות הרי געש או המסת קרחונים. דרגות הדומם, הצומח והחי חיים יחד בשותפות ובהרמוניה, וכל הפרה של האיזון צריכה לעורר בנו סימני שאלה עד כמה אנחנו, בני האדם, גרמנו לה, והאם יש בכוחנו להשיב את האיזון בטבע אל קנו. מתקופות היסטוריות קריטיות וקשות שעבר כדור הארץ, אפשר ללמוד כמה מינים וזנים נכחדו כבר בעבר ובמקומם הופיעו זנים אחרים. גם מצב האנושות נכון לעכשיו הוא קטסטרופלי, אנחנו בעיצומו של משבר קריטי בכדור הארץ, וזהו לא רק משבר אקלים. אנחנו מסרבים לקשור את בעיית האיזון העולמי אלינו, ומסרבים להביט דרך משקפת שתאפשר לנו לראות טיפה מעבר למחר, ולהבין את מידת הסיכון שבו אנחנו מעמידים את קיומנו על פני כדור הארץ. למעשה האדם מעולם לא הגיע לרמת יחסים כה עכורה ומסוכנת עם הטבע שהוציאה אותו מאיזון כללי. אומנם עד לפני מאה שנה לא הייתה לנו שום מודעות לגבי שמירה על איכות הסביבה, המדע לא הזהיר מפני פליטת גז החממה, שריפת דלקים או החור באוזון, היום השפעת האדם על עתיד כדור הארץ נמצאת בשיח, אבל המדע טרם הכיר בבעיה האמיתית: עד כמה האדם משפיע על כדור הארץ לא רק במעשיו, אלא בעיקר במחשבותיו. אנחנו עדיין חיים באשליה שאם נפסיק לשרוף דלקים ולייבש אדמות, נעצור את התדרדרות האקלים. זה פשוט לא נכון. המחשבה של האדם היא הכוחות הנעלם והעדין ביותר, אבל עם זאת הוא החזק ביותר. דווקא המחשבות שלנו הן שמשפיעות ביותר על החומר, מפני שהן הכוח הקרוב ביותר לרוחניות. כאשר אנחנו חושבים בצורה אגואיסטית, מתוך שנאה ורצון לנצל את כל מה שסביבנו לתועלת עצמית, אנחנו פוגעים בטבע כולו. כאשר אנחנו מתחברים יחד למען הטוב הכללי של כולנו, יש לנו כוח משותף עצום שיכול לרפא את הטבע. אבל השינוי צריך להתחיל מהלב, כשהשכל הוא לא יותר ממנגנון תמיכה לרצון הלב. קשה לשנות את הלב כאשר המכות עוד "רחוקות" מאיתנו כביכול, אבל כאשר הן תגענה והאדם ירגיש שהגיעו מים עד נפש, כבר לא יהיה מקום לפלפולים. לכן חשוב שנפנים, עולם מאוזן זה אדם מאוזן, ואדם מאוזן הוא זה שמרגיש אחראי לטבע כולו, שמבין שדווקא הוא, כיצירה עליונה מדרגות הדומם, הצומח והחי, הגורם היחיד שמפריע לאיזון הדרגות הנמוכות ממנו. האדם צריך לקרוא נכון את מקומו במערכת, להבין מהי התנהגות בריאה מצידו שתשיב את הטבע לאיזונו. האיום המרכזי שעומד בפנינו הוא מכות טבע שיגרמו לרעב וצמא עולמי, אקלים בלתי נסבל, מגפות שיגררו את המין האנושי למצבי קיצון ואף למלחמת עולם אטומית. מזיק קטן יכול להגיע, וכל מקורות הבשר מן החי או התבואה יעלמו תוך חודש. האדם שכח כמה הוא פגיע מול איתני הטבע, וזה מה שעתיד להתרחש במידה והאדם לא יטה אוזנו לשינוי שעליו לבצע. האם נעצור רגע לפני נקודת האל-חזור או שנהרוס סופית את העולם? האם העולם צפוי לעבור מלחמות שיחזירו אותו לתקופת האבן, בה לא נותר מהטכנולוגיה והקדמה שום דבר ראוי לשימוש, או שנחכים רגע לפני שיהיה מאוחר מידי ונעלה לדרגת קיום יותר גבוהה? זה תלוי רק בנו.

שאננות קורונה: הבאים בתור הם הילדים1 עברנו את הגל הראשון, נעבור גם את הגל השני. זו הגישה שפחות או יותר מסכמת את אווירת שאננות הקורונה בקרב הציבור בישראל. נכון שגל ההתפרצות הנוכחי לא קיצוני כקודמיו, וגם החיסונים עדיין מעניקים הגנה, אבל כן ישנם דיווחים על עוד ערים שהופכות כתומות ואפילו אדומות, ולמרות זאת הציבור ממשיך להתנהל במעין אדישות. היחס השאנן וגלגולי העיניים אינם חדשים במחוזותינו. הם חלק ניכר מהטבע היהודי שלנו. אנחנו עם קשה-עורף, בעל כתפיים רחבות ועור של פיל, ומסוגלים לספוג עוד ועוד עד שנפעל לקראת שינוי מהותי. לכן ייקח זמן רב עד שנגיב נכון. גם מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, מי שהיה מופקד על המאבק בקורונה בשנה האחרונה, אמר הבוקר בריאיון: "בשנים הקרובות נצטרך לחיות את חיינו בצל הקורונה". כלומר זו תהיה מחלה שתישאר איתנו. וטוב שכך. בעיניי, המכה הזאת תשמור עלינו שלא נתפרע ולא נתפרץ לכיוונים מיותרים. כך נוכל להיות קצת יותר צנועים מבעבר, ונלמד איך לשפר את היחסים הווירטואליים בינינו. אני חושב שאחרי שהנגיף הכה בגיל השלישי ואחריהם בגיל הבוגר, בקרוב יבוא תורו של הדור הצעיר. כאשר המכה תגיע אליהם הבעיה תחריף. ילדים ישבו בבית, רחוקים זה מזה, ילמדו ויתקשרו ביניהם דרך קווי האינטרנט - וזה בכלל לא פשוט לילדים בגיל ההתבגרות. אלה שינויים גדולים שישנו את סדרי החיים שלנו. נרגיש על בשרנו העבה עד כמה המצב לוחץ עלינו. הצעירים יתגברו איכשהו, הם רגילים להידבק למסכים, אבל האווירה הכוללת תעיק על כולנו. הכיוון הכללי של הטבע הוא לא לפגוע בילדים שלנו, חלילה. אלא הטבע פועל במגמה אחת: להביא את כל חלקיו - דומם, צומח, חי והאנושות שבתוכם - לקשר אינטגרלי יפה, להתחשבות הדדית, ליחס משלים. הטבע שואף לאזן בין ההתקרבות החיצונית שלנו להתקרבות הפנימית. כל עוד אנחנו רחוקים זה מזה רגשית, אז גם הביטוי החיצוני מותאם לכך. יותר אנשים מעדיפים לעבוד מהבית, חומקים מהשכנים ממול, מסכמים את יחסי העבודה שלהם עם הקולגות במייל וסמס. גם אם נפגשים פה ושם, אז מי מעז להתחבק? היחס החברתי החדש הזה הוא טוב. ההכרה שלנו מתחדדת, המודעות כלפי מי אנחנו הופכת צלולה ולא מסתתרת מאחורי מסכות מתייפייפות. זאת האמת לשעה זו, "פיזור לרשעים - טוב להם וטוב לעולם". ומיהם הרשעים? מי שעסוקים בעצמם, שמים את עצמם במרכז וטרודים אך ורק בעולמם. האגואיזם שגובר בנו הוא שמאיץ את הריחוק החברתי בינינו. מיום ליום אנחנו הופכים ערלי לב, וגם פגיעה בצעירים לא תזיז לנו משהו בפנים. אבל ממכה למכה, משכבת גיל אחת לשכבת גיל תחתיה, אנחנו נתרגל לרעיון של הטבע: לא קרבה פיזית נדרשת מאיתנו, אלא קרבה פנימית. לא ישיבה משותפת סביב שולחן אחד, כשבפנים לוהטת סלידה זה מזה, אלא ריחוק פיזי הממלא בתוכו הרגשה משותפת של לב אחד. אלה סימנים יפים של הדור האחרון: המרחב הרוחני מתקרב למרחב הגשמי, שניהם באים לנקודת השקה. זה לא יקרה בגל הנוכחי, ואני בספק אם בגל שאחריו. האטימות והעקשנות הישראלית לא יביאו אותנו במהרה לתובנה הזאת. אבל מכות הטבע בדרכן יעברו עלינו עוד ועוד, עד שנעצור ונשאל את השאלות הנכונות. עד שנקפיא מהלכים ונחשוב מה הלאה. מוקד השינוי יפתיע גם אותנו. פתאום נראה בחוש איך נקיטת פעולות מוכרות כמו עטיית מסכה, חיסון שלישי, תו ירוק משודרג וסגירת הפרצות בנתב"ג לא עוזרות לנו. הן עוזרות במקצת, אבל לא באמת בולמות את המגפה. וכך הכול יתנקז לתרופה האמיתית: בניית יחסים חדשים בינינו, פיתוח רצון חדש לעזרה הדדית.

I like your content. 👍 You have a new subscriber! Why aren’t you using promosm?! You should use it to help your videos rank better in the search.

Great movie, really enjoyed the cultures and the characters!